Salmenes 77

1 Til sangmesteren, for Jedutun; av Asaf; en salme. Min røst er til Gud, og jeg vil rope; min røst er til Gud, og han vil vende øret til mig.

למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי

2 På min nøds dag søker jeg Herren; min hånd er utrakt om natten og blir ikke trett, min sjel vil ikke la sig trøste.

ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי

3 Jeg vil komme Gud i hu og sukke; jeg vil gruble, og min ånd vansmekter. (Sela)

אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה

4 Du holder mine øine oppe i nattevaktene; jeg er urolig og taler ikke.

אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר

5 Jeg tenker på fordums dager, på de lengst fremfarne år.

חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים

6 Jeg vil komme i hu mitt strengespill om natten, i mitt hjerte vil jeg gruble, og min ånd ransaker.

אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי

7 Vil da Herren forkaste i all evighet, og vil han ikke mere bli ved å vise nåde?

הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד

8 Er det for all tid ute med hans miskunnhet? er hans løfte blitt til intet slekt efter slekt?

האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר

9 Har Gud glemt å være nådig? Har han i vrede tillukket sin barmhjertighet? (Sela)

השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה

10 Jeg sier: Dette er min plage, det er år fra den Høiestes høire hånd.

ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון

11 Jeg vil forkynne Herrens gjerninger; for jeg vil komme dine under i hu fra fordums tid.

אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך

12 Og jeg vil eftertenke alt ditt verk, og på dine store gjerninger vil jeg grunde.

והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה

13 Gud! Din vei er i hellighet; hvem er en gud stor som Gud?

אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים

14 Du er den Gud som gjør under; du har kunngjort din styrke blandt folkene.

אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך

15 Du har forløst ditt folk med velde, Jakobs og Josefs barn. (Sela)

גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה

16 Vannene så dig, Gud, vannene så dig, de bevet, ja avgrunnene skalv.

ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות

17 Skyene utøste vann, himlene lot sin røst høre, ja dine piler fløi hit og dit.

זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו

18 Din tordens røst lød i stormhvirvelen, lyn lyste op jorderike, jorden bevet og skalv.

קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ

19 Gjennem havet gikk din vei, og dine stier gjennem store vann, og dine fotspor blev ikke kjent.

בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו

20 Du førte ditt folk som en hjord ved Moses' og Arons hånd.

נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן