Salmenes 40

1 Til sangmesteren; av David; en salme. Jeg bidde på Herren; da bøide han sig til mig og hørte mitt rop.

למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃

2 Og han drog mig op av fordervelsens grav, av det dype dynd, og han satte mine føtter på en klippe, han gjorde mine trin faste.

ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃

3 Og han la i min munn en ny sang, en lovsang for vår Gud. Mange ser det og frykter og setter sin lit til Herren.

ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃

4 Salig er den mann som setter sin lit til Herren og ikke vender sig til overmodige og til dem som bøier av til løgn.

אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃

5 Herre min Gud, du har gjort dine undergjerninger og dine tanker mangfoldige imot oss; intet er å ligne med dig; vil jeg kunngjøre og utsi dem, da er de flere enn at de kan telles.

רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃

6 Til slaktoffer og matoffer har du ikke lyst - du har boret ører på mig - brennoffer og syndoffer krever du ikke.

זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃

7 Da sa jeg: Se, jeg kommer; i bokrullen er mig foreskrevet;

אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃

8 å gjøre din vilje, min Gud, er min lyst, og din lov er i mitt hjerte.

לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃

9 Jeg har budskap om rettferdighet i en stor forsamling; se, jeg lukket ikke mine leber; Herre, du vet det.

בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃

10 Din rettferdighet skjulte jeg ikke i mitt hjerte, jeg kunngjorde din trofasthet og din frelse; jeg dulgte ikke din miskunnhet og din sannhet for en stor forsamling.

צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃

11 Du, Herre, vil ikke lukke din barmhjertighet for mig; din miskunnhet og din sannhet vil alltid vokte mig.

אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃

12 For trengsler uten tall har omspent mig, mine misgjerninger har grepet mig, så jeg ikke kan se; de er flere enn hårene på mitt hode, og mitt hjerte har sviktet mig.

כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃

13 La det behage dig, Herre, å utfri mig! Herre, skynd dig å hjelpe mig!

רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃

14 La alle dem bli til skam og spott som står mig efter livet og vil rive det bort! La dem som ønsker min ulykke, vike tilbake og bli til skamme!

יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃

15 La dem som sier til mig: Ha, ha! forferdes over sin skjensel.

ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃

16 La alle dem som søker dig, fryde og glede sig i dig! La dem som elsker din frelse, alltid si: Høilovet være Herren!

ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃

17 For jeg er elendig og fattig; Herren vil tenke på mig. Du er min hjelp og min frelser; min Gud, dryg ikke!

ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃