Jobs 39

1 Kjenner du tiden når stengjetene føder, og gir du akt på hindenes veer?

הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר

2 Teller du månedene til de skal bære, og vet du tiden når de føder?

תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה

3 De bøier sig, føder sine unger og blir fri for sine smerter.

תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה

4 Deres unger blir kraftige og vokser op ute på marken; de løper bort og kommer ikke tilbake til dem.

יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו

5 Hvem har gitt villeslet dets frihet, hvem løste dets bånd,

מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח

6 det som jeg gav ørkenen til hus og saltmoen til bolig?

אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה

7 Det ler av byens ståk og styr; driverens skjenn slipper det å høre.

ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע

8 Hvad det leter op på fjellene, er dets beite, og det søker efter hvert grønt strå.

יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש

9 Har vel villoksen lyst til å tjene dig? Vil den bli natten over ved din krybbe?

היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך

10 Kan du binde villoksen med rep til furen? Vil den harve dalene efter dig?

התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך

11 Kan du stole på den, fordi dens kraft er så stor, og kan du overlate den ditt arbeid?

התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך

12 Kan du lite på at den fører din grøde hjem, og at den samler den til din treskeplass?

התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף

13 Strutsen flakser lystig med vingene; men viser dens vinger og fjær moderkjærlighet?

כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה

14 Nei, den overlater sine egg til jorden og lar dem opvarmes i sanden,

כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם

15 og den glemmer at en fot kan klemme dem itu, og markens ville dyr trå dem i stykker.

ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה

16 Den er hård mot sine unger, som om de ikke var dens egne; den er ikke redd for at dens møie skal være spilt.

הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד

17 For Gud nektet den visdom og gav den ingen forstand.

כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה

18 Men når den flakser i været, ler den av hesten og dens rytter.

כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו

19 Gir du hesten styrke? Klær du dens hals med bevrende man?

התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה

20 Lar du den springe som gresshoppen? Dens stolte fnysen er forferdelig.

התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה

21 Den skraper i jorden og gleder sig ved sin kraft; så farer den frem mot væbnede skarer.

יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק

22 Den ler av frykten og forferdes ikke, og den vender ikke om for sverd.

ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב

23 Over den klirrer koggeret, blinkende spyd og lanse.

עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון

24 Med styr og ståk river den jorden op, og den lar sig ikke stagge når krigsluren lyder.

ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר

25 Hver gang luren lyder, sier den: Hui! Og langt borte værer den striden, høvedsmenns tordenrøst og hærskrik.

בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה

26 Skyldes det din forstand at høken svinger sig op og breder ut sine vinger mot Syden?

המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן

27 Er det på ditt bud at ørnen flyver så høit, og at den bygger sitt rede oppe i høiden?

אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו

28 Den bor på berget og har nattely der, på tind og nut.

סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה

29 Derfra speider den efter føde; langt bort skuer dens øine.

משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו

30 Dens unger drikker blod, og hvor der er lik, der er den.

ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא