Luka 23
1 Kipenga soti sayemi, kabampeleka Yesu nnongi ya Pilato.
| ראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס, |
2 Kabatumbwa kunshutumu, kababaya, “Twankutike mundu yolo atilipotosha taifa litu, kwa kuabakiya bandu baneke kutoa kodi kwa kaisari, no baya kuwa ywembe mwene nga Kristo, Mpwalume.”
| ומיד החלו להאשים אותו:”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“ |
3 Pilato kannaluya, no baya, “Je wenga nga mpwalume ba Ayahudi? Ni Yesu kanyangwa no baya, “Wenga wabaya nyoo.”
| ”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס את ישוע.”אתה אומר“, ענה ישוע. |
4 Pilato kammakiya kuhani nkolo ni kipenga sa bandu.”Nibona kwaa likosa lya mundu yolo.”
| פילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא:”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“ |
5 Lakini balo batikunsisitiza, kababaya, “Abile akiachochea bandu, atikwapundisha mu'Uyahudi woti, boka Galilaya ni saa yeno abile pano.”
| אולם הם התעקשו:”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“ |
6 Pilato ayowine ago, kayangwa kati mundu ywoo ni a'Galilaya?
| ”האם הוא תושב הגליל?“שאל פילטוס. |
7 Pabaatangite kuwa abile pae ya utawala wa Herode, atikumpeleka Yesu kwa Herode, ywabile niywembe ywabile Yerusalemu kwa masoba ago.
| ”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים. |
8 Herode paamweni Yesu, atipulaika muno kwamana apalike kumwona kwa masoba ganansima. Ayowine habari za ywembe, ni atamaniye kubona yumo ywamuujiza wapangilwe ni ywembe.
| הורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל. |
9 Herode kannaluya Yesu kwa maneno ganansima, lakini Yesu kannyangwa kwaa chochote.
| הורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר. |
10 Makuhani akolo pamope ni baandishi bayemi kwa ukali kabanshitaki.
| בינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע. |
11 Herode pamope nia askari bake, kabantukana ni kun'geya, ni kummwika ngobo nzuri, boka po atikunrudisha Yesu kwa Pilato.
| גם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס. |
12 Herode ni Pilato babile mbwiga boka lisoba lelo, (kabla ya ago babile maadui)
| הורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים. |
13 Pilato kabakema pamope makuhani akolo ni atawala ni kipenga sa bandu,
| פילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם, |
14 Kabaakokeya, “Mwaniletii mundu yoo kati mundu ywaongoza bandu bapange abaya, no linga, baada ya kuba ninnaluye nnonge yinu, nibona kwaa likosa kwa mundu yoo husu makowe gote ambago mwenga mwamshitaki ywembe.
| והודיע להם:”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם! |
15 Hapana, Herode kwaa, mana ambuyanganiye kwitu, ni linga ntopo chochote chaakipangite chaastahili adhabu ya waa.
| גם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות! |
16 Kwa eyo npala kumwadhibu ni kunneka.
| משום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
17 (Pilato atiwajibika kunneka mfungwa yuno kwa Ayahudi wakati wa sikukuu)
| מדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד. |
18 Lakini bote bakombwi lilobe lyampamo, bakibaya, “Mmulage yoo, ni kunneka Baraba!”
| אך כולם צעקו פה אחד:”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“ |
19 Baraba abile mundu ywatabilwe mu'ligereza kwa sababu ya ubou pulani nkati ya ijiji na kubulaga.
| (בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים). |
20 Pilato kaabakiya kae, atamaniye kunneka Yesu.
| פילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל. |
21 Lakini bembe bakombwi lilobe, babaya, “Mmulage, mmulage.”
| אבל הקהל התעקש:”צלוב אותו! צלוב אותו!“ |
22 Kabanaluya kwa mara ye itatu, “mwanja namani, mundu yoo, apangite baya lya namani? mbatike kwaa likosa lyastahili adhabu yo kiwo kwa ywembe. Kwa eyo mana niyomwile kumwadhibu nalowa kunneka.”
| פילטוס שאל אותם פעם שלישית:”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
23 Lakini kabasisitiza kwa lilobe lya kunani, baloba asulubilwe. Ni lilobe lyao lyatikunshawishi Pilato.
| אבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון. |
24 Nga nyo Pilato atiamua kuwapeya kati kabapala.
| פילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות. |
25 Kanneka yolo ywampala ywabile atabilwe kwa kupanga ghasia ni kubulaga. Lakini atikuntoa Yesu kati kabapala bembe.
| על־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם. |
26 Pabannyongoli no yendya, bakwembine ni mundu yumo ywakemilwe Simoni ba Ukirene, kaboka mu'kilambo, kabampeya msalaba apotwi, kunkengama Yesu.
| בהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו. |
27 Kipenga kikolo sa bandu, ni annwawa babile batihuzunika no kwomboleza kwaajili ya ywembe, babile batikunkengama.
| בין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו. |
28 Lakini atikubakelebukia, Yesu no kuabakiya,'Mwannwawa ba Yerusalemu, kana mulele kwaajili yango, ila mulele kwaajili yinu bene ni kwaajili ya bana binu.
| ישוע פנה אליהן ואמר:”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן, |
29 Linga, masoba gaisa ambazo balowa baya, “Watibarikilwa balyo agumba ni ndumbo yange beleka, ni mabele yangenyonyesha.
| כי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל. |
30 Nga kabatumbwa kuikokeya itombe, “Mututombokii,'na itombe,'Itufunike.'
| בעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם. |
31 Mana kati bapangite makowe aga kwa nkongo mbichi, ipalika kwaa wo'ubile nkavu?”
| שהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“ |
32 Analome wenge, aharibifu abele, batipelekwa pamope ni ywembe ili kababulagilwe.
| יחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים. |
33 Pabaikite mahali pakemelwage Livufu lya ntwe, nga kabansulubisha pamope ni balo aharibifu, yumo upande wa kummalyo ni ywenge upande wenge.
| בהגיעם אל המקום שנקרא”מקום הגולגולת“– הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו. |
34 Yesu kabaya, “Tate, ubasamei, kwa mana payowa kwaa bapanga namani.”Bembe bapiyite kura, kutaikulya nganju yake.
| ”אבי, סלח להם, “קרא ישוע,”כי אינם יודעים מה הם עושים!“בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע. |
35 Bandu babile bayemi kabalola ni atawala kaban'geya, kababaya, “Uwalopolile benge. Nga ujilopwe wa mwene, kati wenga wa Kristo wa Nnongo, uchaulilwe.”
| ההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו:”הוא’הושיע‘כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“ |
36 Ni akari kabandharau, kabankaribia ywembe ni kumpea siki,
| גם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ |
37 kababaya, “Kati wenga wa Mpwalume ba Ayahudi jilopwe wa mwene.”
| וקראו:”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“ |
38 Pabile ni alama nnani yake yaiyandikilwe, “AYOO NGA MPWALUME AYAHUDI.”
| מעל ראשו של ישוע תלו שלט:”זהו מלך היהודים“. |
39 Yumo nkati ya baarifu balo basulubilwe atikuntukana kabaya, “Wenga wa Kristo kwaa? jilopwe wa mwene ni twenga”
| אחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר:”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“ |
40 Lakini yolo ywenge kayan'yangwa, atikunkemya no baya, “Je wenga wamwishimu kwaa Nnongo, ni ywembe ubile mu'hukumu yeyelo?
| הפושע השני גער בחברו ואמר:”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים? |
41 Twenga twabile pano kwa haki, kwa mana twenga twapoki chelo twastahili kwaajili ya makowe yitu. Lakini mundu yoo apangite kwaa chochote kibaya.”
| אנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“ |
42 Atiyongeyekeya, “Yesu nikumbuke nenga mana uyingii mu'upwalume wako.”
| הוא פנה אל ישוע ואמר:”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“ |
43 Yesu kaankokeya, “Amini nendakumakiya, leno walowa tama pamope ni nenga mu'Paradiso.”
| ”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע. |
44 Muda woo yabile karibu lisaa lya sita, libendo lyaisa nnani ya nchi yote mpaka saa yo tisa,
| בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. |
45 Bwee wa liumu wateyima. Boka po pazia lya mu'hekalu latipapwanika nkati boka kunani.
| אור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים. |
46 Kalela kwa lilobe likolo, “Tate umaboko gako nibeka roho yango,” baada yabaya nyoo, awile.
| לאחר מכן קרא ישוע בקול גדול:”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ונפח את נשמתו. |
47 Muda woo akida abweni galo gatendike atikuntukuza Nnongo kabaya, “Hakika ayoo abile mundu mwene haki.”
| קצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא:”האיש הזה באמת היה צדיק!“ |
48 Wakati woo kipenga sa bandu balo bayei mpamo shuhudia makowe gapangilwe, babuyangine kabakombwa ifua yabe.
| משנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם. |
49 Lakini mbwiga bake, ni alwawa balo bankengame boka Galilaya, bayemite kwa mbale kabalola makowe ago.
| כל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש. |
50 Linga pabile ni mundu ywakemelwa Ysufu, ywabile yumo wa baraza, mundu nzuri ni mwene haki,
| בין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם. |
51 (abile akubaliana kwaa ni maamuzi au makowe ago), boka Armathaya, ijiji sa Uyahudi, wabile utisubiri upwalume wa Nnongo.
52 Mundu yoo, akwembine ni Pilato, kaloba atole bwega wa Yesu.
| יוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע. |
53 Kantombwa, ni kumwalisha sanda, ni kam'beka mu, likaburi lyabile lyatichongwa mu'liwe, lyabile ntopo mundu asikilwe nkati yake.
| לאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש. |
54 Lyabile lisiku lya maandalizi, ni sabato yabile karibu.
| כל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת. |
55 Alwawa, baisile nakwe boka Galilaya, batikunkengama, ni babweni likaburi ni mwanja bwega wake waugonjike.
| הנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה. |
56 Kababuyangana ni tumbwa andaa manukato ni marashi. Boka po lisiku lya sabato kabapunzika lingana na saliya.
| לאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה. |
