Philippenses 2

1 Si qua ergo consolatio in Christo, si quod solatium charitatis, si qua societas spiritus, si qua viscera miserationis:

לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃

2 implete gaudium meum ut idem sapiatis, eandem charitatem habentes, unanimes, idipsum sentientes,

השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃

3 nihil per contentionem, neque per inanem gloriam: sed in humilitate superiores sibi invicem arbitrantes,

ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃

4 non quae sua sunt singuli considerantes, sed ea, quae aliorum.

כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃

5 Hoc enim sentite in vobis, quod et in Christo Iesu:

כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃

6 qui cum in forma Dei esset, non rapinam arbitratus est esse se aequalem Deo:

אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃

7 sed semetipsum exinanivit formam servi accipiens, in similitudinem hominum factus, et habitu inventus ut homo.

כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃

8 Humiliavit semetipsum factus obediens usque ad mortem, mortem autem crucis.

וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃

9 Propter quod et Deus exaltavit illum, et donavit illi nomen, quod est super omne nomen:

על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃

10 ut in nomine Iesu omne genu flectatur caelestium, terrestrium, et infernorum,

למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃

11 et omnis lingua confiteatur quia Dominus Iesus Christus in gloria est Dei Patris.

וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃

12 Itaque charissimi mei (sicut semper obedistis): non ut in praesentia mei tantum, sed multo magis nunc in absentia mea, cum metu et tremore vestram salutem operamini.

לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃

13 Deus est enim, qui operatur in vobis et velle, et perficere pro bona voluntate.

כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃

14 Omnia autem facite sine murmurationibus, et haesitationibus:

עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃

15 ut sitis sine querela, et simplices filii Dei, sine reprehensione in medio nationis pravae, et perversae: inter quos lucetis sicut luminaria in mundo,

למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃

16 verbum vitae continentes ad gloriam meam in die Christi, quia non in vacuum cucurri, neque in vacuum laboravi.

מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃

17 Sed et si immolor supra sacrificium, et obsequium fidei vestrae, gaudeo, et congratulor omnibus vobis.

אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃

18 Idipsum autem et vos gaudete, et congratulamini mihi.

וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃

19 Spero autem in Domino Iesu, Timotheum me cito mittere ad vos: ut et ego bono animo sim, cognitis quae circa vos sunt.

וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃

20 Neminem enim habeo tam unanimem, qui sincera affectione pro vobis solicitus sit.

כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃

21 Omnes enim quae sua sunt quaerunt, non quae sunt Iesu Christi.

כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃

22 Experimentum autem eius cognoscite, quia sicut patri filius, mecum servivit in Evangelio.

ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃

23 Hunc igitur spero me mittere ad vos, mox ut videro quae circa me sunt.

ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃

24 Confido autem in Domino quoniam et ipse veniam ad vos cito.

ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃

25 Necessarium autem existimavi Epaphroditum fratrem, et cooperatorem, et commilitonem meum, vestrum autem apostolum, et ministrum necessitatis meae, mittere ad vos:

ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃

26 quoniam quidem omnes vos desiderabat: et moestus erat, propterea quod audieratis illum infirmatum.

יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃

27 Nam et infirmatus est usque ad mortem: sed Deus misertus est eius: non solum autem eius, verum etiam et mei, ne tristitiam super tristitiam haberem.

אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃

28 Festinantius ergo misi illum, ut viso eo iterum gaudeatis, et ego sine tristitia sim.

לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃

29 Excipite itaque illum cum omni gaudio in Domino, et eiusmodi cum honore habetote.

על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃

30 quoniam propter opus Christi usque ad mortem accessit, tradens animam suam ut impleret id, quod ex vobis deerat erga meum obsequium.

כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃