Mattheum 22
1 Et respondens Iesus, dixit iterum in parabolis eis, dicens:
| ישוע סיפר להם משלים נוספים על מלכות השמים.”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שערך סעודת־חתונה גדולה לבנו. |
2 Simile factum est regnum caelorum homini regi, qui fecit nuptias filio suo.
3 Et misit servos suos vocare invitatos ad nuptias, et nolebant venire.
| כאשר הייתה הסעודה מוכנה שלח המלך שליחים אל האורחים שהזמין, כדי להודיע להם שהגיע הזמן לבוא לסעודה, אך כולם סרבו לבוא. |
4 Iterum misit alios servos, dicens: Dicite invitatis: Ecce prandium meum paravi, tauri mei, et altilia occisa sunt, et omnia parata: venite ad nuptias.
| המלך שלח שליחים אחרים להודיע למוזמנים:’הזדרזו! השורים והבקר המפוטם טבוחים והצלי כבר בתנור!‘ |
5 Illi autem neglexerunt: et abierunt, alius in villam suam, alius vero ad negotiationem suam:
| ”אולם המוזמנים צחקו והלכו כל אחד לענייניו, אחד לשדה ואחר לשוק |
6 reliqui vero tenuerunt servos eius, et contumeliis affectos occiderunt.
| היו גם כאלה שתקפו את השליחים, הכו אותם, התעללו בהם ואפילו רצחו אחדים מהם. |
7 Rex autem cum audisset, iratus est: et missis exercitibus suis, perdidit homicidas illos, et civitatem illorum succendit.
| ”המלך הזועם שלח גדודי צבא כדי להרוג את הרוצחים ולשרוף את עירם. |
8 Tunc ait servis suis: Nuptiae quidem paratae sunt, sed qui invitati erant, non fuerunt digni.
| הוא פנה אל משרתיו ואמר:’משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה. |
9 ite ergo ad exitus viarum, et quoscumque inveneritis, vocate ad nuptias.
| צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!‘ |
10 Et egressi servi eius in vias, congregaverunt omnes, quos invenerunt, malos et bonos: et impletae sunt nuptiae discumbentium.
| המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים. |
11 Intravit autem rex ut videret discumbentes, et vidit ibi hominem non vestitum veste nuptiali.
| ”אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים. |
12 Et ait illi: Amice, quomodo huc intrasti non habens vestem nuptialem? At ille obmutuit.
| ”’ידידי‘, שאל המלך,’כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?‘לַאורח לא הייתה תשובה. |
13 Tunc dicit rex ministris: Ligatis manibus, et pedibus eius, mittite eum in tenebras exteriores: ibi erit fletus, et stridor dentium.
| ”אז אמר המלך למשרתיו:’קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!‘ |
14 Multi enim sunt vocati, pauci vero electi.
| כי רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים.“ |
15 Tunc abeuntes Pharisaei, consilium inierunt ut caperent eum in sermone.
| שוב נועצו הפרושים ביניהם וחיפשו דרך להכשיל את ישוע בלשונו. |
16 Et mittunt ei discipulos suos cum Herodianis dicentes: Magister, scimus quia verax es, et viam Dei in veritate doces, et non est tibi cura de aliquo: non enim respicis personam hominum:
| הם החליטו לשלוח אליו כמה מאנשיהם, יחד עם אנשי הורדוס, כדי לשאול אותו שאלה.”אדון, “הם פתחו,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאתה מלמד את דבר אלוהים בלי להתחשב בתוצאות, בלי פחד ומשוא־פנים. |
17 dic ergo nobis quid tibi videtur, licet censum dare Caesari, an non?
| אמור לנו בבקשה, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ |
18 Cognita autem Iesus nequitia eorum, ait: Quid me tentatis hypocritae?
| ישוע הבין את מזימתם, ולכן ענה:”צבועים שכמוכם! כך אתם מנסים אותי? |
19 ostendite mihi numisma census. At illi obtulerunt ei denarium.
| בואו הנה; תנו לי מטבע.“והם נתנו לו מטבע. |
20 Et ait illis Iesus: Cuius est imago haec, et superscriptio?
| ”דמותו של מי חקוקה כאן?“שאל אותם ישוע.”ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“ |
21 Dicunt ei: Caesaris. Tunc ait illis: Reddite ergo quae sunt Caesaris, Caesari: et quae sunt Dei, Deo.
| ”של הקיסר“, ענו.”אם כך, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“ |
22 Et audientes mirati sunt, et relicto eo abierunt.
| תשובתו הפתיעה והביכה אותם, והם הסתלקו משם. |
23 In illo die accesserunt ad eum Sadducaei, qui dicunt non esse resurrectionem: et interrogaverunt eum,
| באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו: |
24 dicentes: Magister, Moyses dixit: Si quis mortuus fuerit non habens filium, ut ducat frater eius uxorem illius, et suscitet semen fratri suo.
| ”רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. |
25 Erant autem apud nos septem fratres: et primus, uxore ducta, defunctus est: et non habens semen, reliquit uxorem suam fratri suo.
| אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני, |
26 Similiter secundus, et tertius usque ad septimum.
| אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה – עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים. |
27 Novissime autem omnium et mulier defuncta est.
| לבסוף מתה גם האישה. |
28 In resurrectione ergo cuius erit de septem uxor? omnes enim habuerunt eam.
| אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!“ |
29 Respondens autem Iesus, ait illis: Erratis nescientes Scripturas, neque virtutem Dei.
| השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים.“ |
30 In resurrectione enim neque nubent, neque nubentur: sed erunt sicut angeli Dei in caelo.
| ”כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. |
31 De resurrectione autem mortuorum non legistis quod dictum est a Deo dicente vobis:
| באשר לשאלתכם – אם יקומו המתים לתחייה או לא – האם לא קראתם מה אמר לכם אלוהים בתורה? |
32 Ego sum Deus Abraham, et Deus Isaac, et Deus Iacob? Non est Deus mortuorum, sed viventium.
| ’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב!‘והרי אלוהים הוא אלוהי החיים ולא אלוהי המתים!“ |
33 Et audientes turbae, mirabantur in doctrina eius.
| תשובותיו הרשימו את הקהל הנדהם, |
34 Pharisaei autem audientes quod silentium imposuisset Sadducaeis, convenerunt in unum:
| אך לא את הפרושים. כששמעו כיצד השתיק ישוע את הצדוקים בתשובתו, העלו במוחם שאלה אחרת. אחד מהם, דיין במקצועו, קם ושאל: |
35 et interrogavit eum unus ex eis legis doctor, tentans eum:
36 Magister, quod est mandatum magnum in lege?
| ”רבי, מה היא המצווה החשובה ביותר בתורת משה?“ |
37 Ait illi Iesus: Diliges Dominum Deum tuum ex toto corde tuo, et in tota anima tua, et in tota mente tua.
| ”ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל שכלך“, השיב ישוע. |
38 Hoc est maximum, et primum mandatum.
| ”זאת המצווה הראשונה והחשובה ביותר! |
39 Secundum autem simile est huic: Diliges proximum tuum, sicut teipsum.
| והמצווה השנייה דומה לה:’ואהבת לרעך כמוך‘. |
40 In his duobus mandatis universa lex pendet, et prophetae.
| כל יתר המצוות וכל דברי הנביאים מבוססים על שתי מצוות אלה. אם באמת תקיים את שתי המצוות אלה, תקיים למעשה את התורה כולה.“ |
41 Congregatis autem Pharisaeis, interrogavit eos Iesus,
| בעוד הפרושים נקהלים סביבו, שאל אותם ישוע שאלה: |
42 dicens: Quid vobis videtur de Christo? cuius filius est? Dicunt ei: David.
| ”מה בדבר המשיח? בנו של מי הוא?“”הוא בן־דוד“, השיבו הפרושים. |
43 Ait illis: Quomodo ergo David in spiritu vocat eum Dominum, dicens:
| ”אם כך, מדוע קורא לו דוד בהשראת רוח הקודש’אדון‘?“המשיך ישוע לשאול. |
44 Dixit Dominus Domino meo: sede a dextris meis, donec ponam inimicos tuos scabellum pedum tuorum?
| ”הרי דוד אמר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. |
45 Si ergo David vocat eum Dominum, quomodo filius eius est?
| ואם דוד קורא לו’אדון‘, כיצד הוא יכול להיות בנו?“ |
46 et nemo poterat ei respondere verbum: neque ausus fuit quisquam ex illa die eum amplius interrogare.
| לא הייתה להם תשובה, ומאותו יום לא העז איש לשאול אותו שאלות מכשילות. |
