Iohannem 11
1 Erat autem quidam languens Lazarus a Bethania, de castello Mariae, et Marthae sororum eius.
| ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ |
2 (Maria autem erat, quae unxit Dominum unguento, et extersit pedes eius capillis suis: cuius frater Lazarus infirmabatur.)
| היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ |
3 Miserunt ergo sorores eius ad eum dicentes: Domine, ecce quem amas infirmatur.
| ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ |
4 Audiens autem Iesus dixit eis: Infirmitas haec non est ad mortem, sed pro gloria Dei, ut glorificetur Filius Dei per eam.
| וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ |
5 Diligebat autem Iesus Martham, et sororem eius Mariam, et Lazarum.
| וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ |
6 Ut ergo audivit quia infirmabatur, tunc quidem mansit in eodem loco duobus diebus.
| ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ |
7 deinde post haec dixit discipulis suis: Eamus in Iudaeam iterum.
| מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ |
8 Dicunt ei discipuli: Rabbi, nunc quaerebant te Iudaei lapidare, et iterum vadis illuc?
| ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ |
9 Respondit Iesus: Nonne duodecim sunt horae diei? Si quis ambulaverit in die, non offendit, quia lucem huius mundi videt:
| ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ |
10 si autem ambulaverit in nocte, offendit, quia lux non est in eo.
| אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ |
11 Haec ait, et post haec dixit eis: Lazarus amicus noster dormit: sed vado ut a somno excitem eum.
| כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ |
12 Dixerunt ergo discipuli eius: Domine, si dormit, salvus erit.
| ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ |
13 Dixerat autem Iesus de morte eius: illi autem putaverunt quia de dormitione somni diceret.
| וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ |
14 Tunc ergo Iesus dixit eis manifeste: Lazarus mortuus est:
| אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ |
15 et gaudeo propter vos, ut credatis, quoniam non eram ibi. sed eamus ad eum.
| ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ |
16 Dixit ergo Thomas, qui dicitur Didymus, ad condiscipulos: Eamus et nos, et moriamur cum eo.
| ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ |
17 Venit itaque Iesus: et invenit eum quattuor dies iam in monumento habentem.
| ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ |
18 (Erat autem Bethania iuxta Ierosolymam quasi stadiis quindecim.)
| ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ |
19 Multi autem ex Iudaeis venerant ad Martham, et Mariam, ut consolarentur eas de fratre suo.
| ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ |
20 Martha ergo ut audivit quia Iesus venit, occurrit illi: Maria autem domi sedebat.
| ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ |
21 Dixit ergo Martha ad Iesum: Domine, si fuisses hic, frater meus non fuisset mortuus:
| ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ |
22 Sed et nunc scio quia quaecumque poposceris a Deo, dabit tibi Deus.
| וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ |
23 Dicit illi Iesus: Resurget frater tuus.
| ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ |
24 Dicit ei Martha: Scio quia resurget in resurrectione in novissimo die.
| ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ |
25 Dixit ei Iesus: Ego sum resurrectio, et vita: qui credit in me, etiam si mortuus fuerit, vivet:
| ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ |
| וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ (aiōn g165) |
27 Ait illi: Utique Domine, ego credidi, quia tu es Christus filius Dei vivi, qui in hunc mundum venisti.
| ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ |
28 Et cum haec dixisset, abiit, et vocavit Mariam sororem suam silentio, dicens: Magister adest, et vocat te.
| ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ |
29 Illa ut audivit, surrexit cito, et venit ad eum:
| היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ |
30 nondum enim venerat Iesus in castellum: sed erat adhuc in illo loco, ubi occurrerat ei Martha.
| וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ |
31 Iudaei ergo, qui erant cum ea in domo, et consolabantur eam, cum vidissent Mariam quia cito surrexit, et exiit, secuti sunt eam dicentes: Quia vadit ad monumentum, ut ploret ibi.
| והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ |
32 Maria ergo, cum venisset ubi erat Iesus, videns eum, cecidit ad pedes eius, et dicit ei: Domine, si fuisses hic, non esset mortuus frater meus.
| ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ |
33 Iesus ergo, ut vidit eam plorantem, et Iudaeos, qui venerant cum ea, plorantes, infremuit spiritu, et turbavit seipsum,
| ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ |
34 et dixit: Ubi posuistis eum? Dicunt ei: Domine, veni, et vide.
| ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ |
35 Et lacrymatus est Iesus.
| ויבך ישוע׃ |
36 Dixerunt ergo Iudaei: Ecce quomodo amabat eum.
| ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ |
37 Quidam autem ex ipsis dixerunt: Non poterat hic, qui aperuit oculos caeci nati, facere ut hic non moreretur?
| ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ |
38 Iesus ergo rursum fremens in semetipso, venit ad monumentum. erat autem spelunca: et lapis superpositus erat ei.
| ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ |
39 Ait Iesus: Tollite lapidem. Dicit ei Martha soror eius, qui mortuus fuerat: Domine, iam foetet, quatriduanus est enim.
| ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ |
40 Dicit ei Iesus: Nonne dixi tibi quoniam si credideris, videbis gloriam Dei?
| ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ |
41 Tulerunt ergo lapidem: Iesus autem elevatis sursum oculis, dixit: Pater gratias ago tibi quoniam audisti me.
| וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ |
42 ego autem sciebam quia semper me audis, sed propter populum, qui circumstat, dixi: ut credant quia tu me misisti.
| ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ |
43 Haec cum dixisset, voce magna clamavit: Lazare veni foras.
| ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ |
44 Et statim prodiit qui fuerat mortuus, ligatus pedes, et manus institis, et facies illius sudario erat ligata. Dixit eis Iesus: Solvite eum, et sinite abire.
| ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ |
45 Multi ergo ex Iudaeis, qui venerant ad Mariam, et Martham, et viderant quae fecit Iesus, crediderunt in eum.
| ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ |
46 Quidam autem ex ipsis abierunt ad Pharisaeos, et dixerunt eis quae fecit Iesus.
| ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ |
47 Collegerunt ergo Pontifices et Pharisaei concilium, et dicebant: Quid faciamus, quia hic homo multa signa facit?
| אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ |
48 Si dimittimus eum sic, omnes credent in eum: et venient Romani, et tollent nostrum locum, et gentem.
| אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ |
49 Unus autem ex ipsis Caiphas nomine, cum esset Pontifex anni illius, dixit eis: Vos nescitis quidquam,
| ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ |
50 nec cogitatis quia expedit vobis ut unus moriatur homo pro populo, et non tota gens pereat.
| אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ |
51 Hoc autem a semetipso non dixit: sed cum esset Pontifex anni illius, prophetavit, quod Iesus moriturus erat pro gente,
| וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ |
52 et non tantum pro gente, sed ut filios Dei, qui erant dispersi, congregaret in unum.
| ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ |
53 Ab illo ergo die cogitaverunt ut interficerent eum.
| ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ |
54 Iesus ergo iam non in palam ambulabat apud Iudaeos, sed abiit in regionem iuxta desertum, in civitatem, quae dicitur Ephrem, et ibi morabatur cum discipulis suis.
| על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ |
55 Proximum autem erat Pascha Iudaeorum: et ascenderunt multi Ierosolymam de regione ante Pascha, ut sanctificarent seipsos.
| ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ |
56 Quaerebant ergo Iesum: et colloquebantur ad invicem, in templo stantes: Quid putatis, quia non venit ad diem festum?
| ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ |
57 Dederant autem Pontifices, et Pharisaei mandatum, ut si quis cognoverit ubi sit, indicet, ut apprehendat eum.
| והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ |
