Psalmorum 140
1 In finem, Psalmus David. Eripe me Domine ab homine malo: a viro iniquo eripe me.
| לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ חַלְּצֵנִי יְהֹוָה מֵֽאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵֽנִי׃ |
2 Qui cogitaverunt iniquitates in corde: tota die constituebant prælia.
| אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כׇּל־יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמֽוֹת׃ |
3 Acuerunt linguas suas sicut serpentis: venenum aspidum sub labiis eorum.
| שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּֽמוֹ־נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶֽלָה׃ |
4 Custodi me Domine de manu peccatoris: et ab hominibus iniquis eripe me. Qui cogitaverunt supplantare gressus meos:
| שׇׁמְרֵנִי יְהֹוָה ׀ מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָֽי׃ |
5 absconderunt superbi laqueum mihi: Et funes extenderunt in laqueum: iuxta iter scandalum posuerunt mihi.
| טָמְנֽוּ־גֵאִים ׀ פַּח לִי וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד־מַעְגָּל מֹקְשִׁים שָׁתוּ־לִי סֶֽלָה׃ |
6 Dixi Domino: Deus meus es tu: exaudi Domine vocem deprecationis meæ.
| אָמַרְתִּי לַיהֹוָה אֵלִי אָתָּה הַאֲזִינָה יְהֹוָה קוֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ |
7 Domine, Domine virtus salutis meæ: obumbrasti super caput meum in die belli:
| יֱהֹוִה אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָֽשֶׁק׃ |
8 Ne tradas me Domine a desiderio meo peccatori: cogitaverunt contra me, ne derelinquas me, ne forte exaltentur.
| אַל־תִּתֵּן יְהֹוָה מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל־תָּפֵק יָרוּמוּ סֶֽלָה׃ |
9 Caput circuitus eorum: labor labiorum ipsorum operiet eos.
| רֹאשׁ מְסִבָּי עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ (יכסומו) [יְכַסֵּֽימוֹ]׃ |
10 Cadent super eos carbones, in ignem deiicies eos: in miseriis non subsistent.
| (ימיטו) [יִמּוֹטוּ] עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל־יָקֽוּמוּ׃ |
11 Vir linguosus non dirigetur in terra: virum iniustum mala capient in interitu.
| אִישׁ לָשׁוֹן בַּל־יִכּוֹן בָּאָרֶץ אִישׁ־חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃ |
12 Cognovi quia faciet Dominus iudicium inopis: et vindictam pauperum.
| (ידעת) [יָדַעְתִּי] כִּֽי־יַעֲשֶׂה יְהֹוָה דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִֽים׃ |
13 Verumtamen iusti confitebuntur nomini tuo: et habitabunt recti cum vultu tuo.
| אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃ |
