Psalmorum 121

1 Canticum graduum. Levavi oculos meos in montes, unde veniet auxilium mihi.

שִׁיר לַֽמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִֽי׃

2 Auxilium meum a Domino, qui fecit cælum et terram.

עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ׃

3 Non det in commotionem pedem tuum: neque dormitet qui custodit te.

אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל־יָנוּם שֹׁמְרֶֽךָ׃

4 Ecce non dormitabit neque dormiet, qui custodit Israel.

הִנֵּה לֹֽא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵֽל׃

5 Dominus custodit te, Dominus protectio tua, super manum dexteram tuam.

יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ יְהֹוָה צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶֽךָ׃

6 Per diem sol non uret te: neque luna per noctem.

יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹֽא־יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּֽיְלָה׃

7 Dominus custodit te ab omni malo: custodiat animam tuam Dominus.

יְֽהֹוָה יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל־רָע יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃

8 Dominus custodiat introitum tuum, et exitum tuum: ex hoc nunc, et usque in sæculum.

יְֽהֹוָה יִשְׁמׇר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃