Proverbiorum 25
1 Hæ quoque parabolæ Salomonis, quas transtulerunt viri Ezechiæ regis Iuda.
| גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה׃ |
2 Gloria Dei est celare verbum, et gloria regum investigare sermonem.
| כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃ |
3 Cælum sursum, et terra deorsum, et cor regum inscrutabile.
| שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃ |
4 Aufer rubiginem de argento, et egredietur vas purissimum:
| הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃ |
5 Aufer impietatem de vultu regis, et firmabitur iustitia thronus eius.
| הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו׃ |
6 Ne gloriosus appareas coram rege, et in loco magnorum ne steteris.
| אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃ |
7 Melius est enim ut dicatur tibi: Ascende huc; quam ut humilieris coram principe.
| כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃ |
8 Quæ viderunt oculi tui, ne proferas in iurgio cito: ne postea emendare non possis, cum dehonestaveris amicum tuum.
| אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃ |
9 Causam tuam tracta cum amico tuo, et secretum extraneo ne reveles:
| ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל׃ |
10 ne forte insultet tibi cum audierit, et exprobrare non cesset. Gratia et amicitia liberant: quas tibi serva, ne exprobrabilis fias.
| פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃ |
11 Mala aurea in lectis argenteis, qui loquitur verbum in tempore suo.
| תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃ |
12 Inauris aurea, et margaritum fulgens, qui arguit sapientem, et aurem obedientem.
| נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת׃ |
13 Sicut frigus nivis in die messis, ita legatus fidelis ei, qui misit eum, animam ipsius requiescere facit.
| כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃ |
14 Nubes, et ventus, et pluviæ non sequentes, vir gloriosus, et promissa non complens.
| נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃ |
15 Patientia lenietur princeps, et lingua mollis confringet duritiam.
| בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃ |
16 Mel invenisti, comede quod sufficit tibi, ne forte satiatus evomas illud.
| דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃ |
17 Subtrahe pedem tuum de domo proximi tui, nequando satiatus oderit te.
| הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך׃ |
18 Iaculum, et gladius, et sagitta acuta, homo qui loquitur contra proximum suum falsum testimonium.
| מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃ |
19 Dens putridus, et pes lassus, qui sperat super infideli in die angustiæ,
| שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃ |
20 et amittit pallium in die frigoris. Acetum in nitro, qui cantat carmina cordi pessimo. Sicut tinea vestimento, et vermis ligno: ita tristitia viri nocet cordi.
| מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע׃ |
21 Si esurierit inimicus tuus, ciba illum: si sitierit, da ei aquam bibere:
| אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃ |
22 prunas enim congregabis super caput eius, et Dominus reddet tibi.
| כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך׃ |
23 Ventus aquilo dissipat pluvias, et facies tristis linguam detrahentem.
| רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃ |
24 Melius est sedere in angulo domatis, quam cum muliere litigiosa, et in domo communi.
| טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃ |
25 Aqua frigida animæ sitienti, et nuncius bonus de terra longinqua.
| מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃ |
26 Fons turbatus pede, et vena corrupta, iustus cadens coram impio.
| מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע׃ |
27 Sicut qui mel multum comedit, non est ei bonum: sic qui scrutator est maiestatis, opprimetur a gloria.
| אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד׃ |
28 Sicut urbs patens et absque murorum ambitu, ita vir, qui non potest in loquendo cohibere spiritum suum.
| עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃ |
