Orekma 9
1 In pacl se inge, Saul el tiana fuhleak in aksangengye mwet lulalfongi lun Leum Jesus, ke el suk inkanek in onelosla. El som nu yurin Mwet Tol Fulat
| כל אותו זמן המשיך שאול לאיים על המאמינים המשיחיים באלימות וברצח. הוא הלך אל הכהן הגדול בירושלים |
2 ac siyuk in orekla kutu leta nu sin mwet ke iwen lolngok in acn Damascus, in akkalemye sripen som lal, tuh fin oasr mwet el konauk in acn we su wi u se pangpang Mwet Fahsr ke Inkanek lun Leum, elan ku in sruokolosi, mukul ac mutan, ac usalosme nu Jerusalem.
| וביקש ממנו מכתב אל בתי־הכנסת בדמשק. במכתב ביקש מבתי־הכנסת לשתף פעולה ברדיפת המאמינים המשיחיים שם, גברים ונשים כאחד, כדי ששאול יוכל לאסרם ולהביאם לירושלים. |
3 Ke Saul el tuku apkuran nu ke siti Damascus, sie kalem sarmelik inkusrao me ac apnulla.
| כשהתקרב שאול לדמשק במסגרת שליחותו, סנוורה אותו לפתע אלומת אור חזקה מן השמים. |
4 El putatla nu infohk uh, ac lohng sie pusra fahk nu sel, “Saul, Saul! Efu kom ku kalyeiyu?”
| הוא נפל ארצה ושמע קול מדבר אליו:”שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?“ |
5 Na el siyuk, “Leum, su kom an?” Na pusra sac fahk nu sel, “Nga Jesus, su kom kalyei.
| ”מי אתה, אדוני?“שאל שאול.”אני ישוע שאותו אתה רודף!“ענה הקול. |
6 Tuyak ac utyak nu in siti uh. Na ac fah fwackot ma kom in oru.”
| ”לך עכשיו העירה, וחכה להוראות נוספות!“ |
7 Mwet ma welul Saul fahsr ah elos tui, a wanginna ma elos fahk. Elos wi lohng pusra sac, tuh elos tia liyauk kutena mwet.
| מלוויו של שאול עמדו נדהמים וחסרי־מילים, כי שמעו קול אך לא ראו איש. |
8 Saul el tuyak liki infohk uh ac ngutalik, tuh el tia ku in liye kutena ma. Na elos sruokya paol ac pwenulak nu Damascus.
| כשקם שאול על רגליו גילה שהתעוור, ומלוויו היו צריכים להחזיק בידו ולהובילו לדמשק. עיוורונו נמשך שלושה ימים, וכל אותו זמן לא אכל ולא שתה. |
9 Ke lusen len tolu el tia ku in liye, ac ke pacl sac el tiana mongo ku nim kutena ma.
10 Oasr mwet lulalfongi se in acn Damascus pangpang Ananias. Leum el fahk nu sel in sie aruruma, “Ananias!” Ac el fahk, “Leum, nga pa inge.”
| באותה עת גר בדמשק מאמין משיחי בשם חנניה. האדון נגלה אליו בחלום ואמר לו:”חנניה!“”כן, אדוני!“השיב חנניה. |
11 Na Leum el fahk nu sel, “Akola ac fahla nu ke inkanek se pangpang Suwohs, ac ke kom sun lohm sel Judas, kom siyuk ke sie mwet Tarsus su pangpang Saul. El pre,
| והאדון המשיך:”לך לביתו של יהודה ברחוב’הישר‘, ושאל שם על שאול מהעיר טרסוס. ברגע זה הוא מתפלל אלי, |
12 ac el liye sie mwet ke sie aruruma, su el pa Ananias, su tuku ac filiya paol facl tuh el fah ku in sifilpa liye.”
| ורואה בחזיון אדם בשם חנניה ניגש אליו וסומך עליו את ידיו, כדי שתשוב אליו ראייתו.“ |
13 Ananias el topuk ac fahk, “Leum God, mwet puspis fahk tari nu sik ke mwet se ingan, ac ma na koluk ma el oru nu sin mwet lom in acn Jerusalem.
| ”אבל, אדוני, “קרא חנניה,”שמעתי סיפורים רבים על הדברים הנוראים שעשה שאול זה למאמינים בך בירושלים! |
14 Ac inge el tuku nu Damascus, ke ku se ma itukyang nu sel sin mwet tol fulat, in tuh sruokya nufon mwet ma alu nu sum uh.”
| הוא בא לדמשק רק משום שקיבל רשות מראשי הכוהנים לאסור את כל המאמינים המשיחיים כאן!“ |
15 Na Leum el fahk nu sel, “Fahla, mweyen nga sulella tari elan kulansapweyu, ac oru tuh Inek in eteyuk sin mwet pegan, ac tokosra, ac oayapa mwet Israel.
| ”לך ועשה מה שאמרתי לך, “אמר האדון לחנניה,”כי בחרתי בשאול להביא את בשורתי אל עמים רבים ומלכיהם ואל עם־ישראל. |
16 Ac nga ac fah akkalemye nu sel ma nukewa su el ac fah enenu in keokkin ke sripuk.”
| אני אראה לו כמה יהיה עליו לסבול למען שמי!“ |
17 Ouinge Ananias el som, utyak nu in lohm se ma Saul el muta we, ac filiya paol facl ac fahk, “Saul, ma lik, Leum el supweyume — aok, Jesus su tuh sikwot nu sum inkanek ah ke kom fahsr in tuku nu yenu. El supweyume tuh kom fah ku in sifil liye, ac in sessesla ke Ngun Mutal.”
| חנניה הלך לביתו של יהודה, וכשמצא את שאול סמך עליו את ידיו ואמר:”שאול אחי, האדון ישוע, אשר נראה אליך בדרך, שלח אותי אליך כדי שתימלא ברוח הקודש, וכדי שישוב אליך אור עיניך.“ |
18 In pacl sacna, ma se oana unen ik uh putatla liki mutal Saul, ac el ku in sifil liye. El tuyak ac baptaisla;
| ”באותו רגע נפקחו עיניו של שאול, כאילו נפלו מהן קשקשים, וראייתו שבה אליו. הוא קם על רגליו ונטבל במים, |
19 ac tukun el mongoi, el sifil kui. Saul el muta yurin mwet lulalfongi in Damascus ke kutu len.
| ולאחר מכן אכל את ארוחתו הראשונה מזה שלושה ימים, וכוחו שב אליו. הוא נשאר עם המאמינים בדמשק ימים אחדים, |
20 El sa na som nu in iwen lolngok ac mutawauk in luti lah Jesus el Wen nutin God.
| ואחר כך החל לבקר בבתי־הכנסת השונים, וסיפר לכולם שישוע המשיח הוא באמת בן־האלוהים!“ |
21 Mwet nukewa su lohng luti lal ah arulana lut, ac asiyuki, “Ku tia el pa tuh uniya mwet ma alu nu sin Jesus se inge in Jerusalem ah? Ac mea, el tia tuku nu yenu ke sripen el ke sruokya pac mwet inge ac usalosla nu yurin mwet tol fulat?”
| כל מי ששמע את דברי שאול נדהם.”האין זה אותו האיש שרדף באכזריות כה רבה את המאמינים המשיחיים בירושלים?“שאלו.”חשבנו שהוא בא לכאן כדי לאסור את המאמינים, ולהביאם כבולים בשרשרות אל ראשי הכוהנים!“ |
22 Tusruktu luti lal Saul ah kui liki na meet, ac ke sripen arulana kalem kas lal in akpwayeye lah Jesus pa Christ, oru wanginla ma mwet Jew su muta Damascus ku in fahk.
| שאול הלך ונמלא כוח וגבורה, ויהודי דמשק לא יכלו להפריך את טענותיו והוכחותיו שישוע באמת המשיח. |
23 Ke kutu pacl tok, mwet Jew elos fahsreni pwapa in unilya Saul,
| כעבור זמן־מה החליטו מנהיגי היהודים להרוג את שאול. |
24 tusruktu fwackyang ako lalos nu sel. Elos tawi mutunpot ke siti uh len ac fong, elos in unilya.
| אולם מישהו גילה לשאול את מזימתם, ואמר לו שהמנהיגים הציבו שומרים בשערי העיר, יומם ולילה, כדי לתפסו ולהרגו. |
25 Tuh sie fong ah, mwet ma welul Saul elos usalak nu fin pot uh ac koella nu ten ke sie fotoh lulap.
| לכן באותו לילה הבריחו אותו אחדים מהתלמידים אל מחוץ לעיר. הם הושיבו אותו בתוך סל גדול ושלשלוהו דרך פרצה אל מעבר לחומה. |
26 Saul el som nu Jerusalem ac srike in weang mwet tuma lutlut. Tusruktu elos sangeng na sel, ac tiana lulalfongi mu el sie selos.
| שאול הגיע לירושלים וניסה להיפגש עם המאמינים המשיחיים, אך כולם פחדו מפניו, כי חשבו שהוא מרמה אותם. |
27 Na Barnabas el kasrel, ac pwanulla nu yurin mwet sap uh. El aketeya nu selos lah Leum el tuh sikyang ac sramsram nu sel Saul ke el fahsr inkanek ah. El oayapa fahk nu selos lupan pulaik lal Saul ke el luti ac fahkak ke inen Jesus in acn Damascus.
| בר־נבא בא לעזרתו של שאול ולקח אותו אל השליחים. הוא סיפר להם כיצד שאול ראה את האדון בדרך לדמשק, וכיצד שמע את דבריו. בר־נבא גם דיווח להם על הטפתו האמיצה והנלהבת של שאול בשם ישוע. |
28 Ouinge Saul el muta yorolos, ac forfor luti in acn Jerusalem nufon, ac arulana pulaik in fahkak ke inen Leum Jesus.
| לשמע דברים אלה קיבלו אותו השליחים לשורותיהם, ומאז היה שאול תמיד עם המאמינים, והטיף בשם האדון באומץ לב. |
29 El oayapa luti ac alein nu sin mwet Jew su kas Greek, a elos srike na in unilya.
| שאול שוחח והתווכח גם עם היהודים דוברי היוונית, אולם הם זממו להרוג אותו. |
30 Ke mwet lulalfongi elos etauk ke ma inge, elos usalla Saul nu Caesarea, ac supwalla nu Tarsus.
| כשנודע לשאר האחים על הסכנה הנשקפת לו, לקחו אותו לקיסריה, ומשם שלחוהו לביתו שבטרסוס. |
31 Na in pacl se inge church in acn Judea, Galilee, ac Samaria elos muta in misla. Ke sripen kasru lun Ngun Mutal, church inge kui ac puseni mwet kac, ac elos akfulatye Leum God ke ouiyen moul lalos.
| בינתיים חדלו הרדיפות, וקהילות יהודה, הגליל והשומרון נהנו משקט ושלווה וגדלו בכוח ובמספר. רוח הקודש עודד את המאמינים, והם למדו להתהלך ביראת־ה׳. |
32 Peter el fufahsryesr in acn puspis, ac sie pacl ah el som in osun yurin mwet lun God su muta in acn Lydda.
| פטרוס נסע ממקום למקום כדי לבקר את הקהילות, ויום אחד בא לבקר את המאמינים בלוד. |
33 Ke el muta we, el sun sie mwet ul pangpang Aeneas, su oanna fin mwe oan kial uh ke lusen yac oalkosr.
| הוא פגש שם אדם משותק בשם אניאס, שהיה מרותק למיטתו כשמונה שנים. |
34 Peter el fahk nu sel, “Aeneas, Jesus Christ el akkeyekomla. Tukakek ac orani mwe oan kiom an.” In pacl sacna Aeneas el tuyak.
| ”אניאס, “אמר לו פטרוס,”ישוע המשיח ריפא אותך! קום וסדר את מיטתך!“והוא נרפא מיד. |
35 Mwet nukewa ma muta Lydda ac Sharon elos liyal, ac elos forla nu sin Leum.
| כל תושבי לוד והשרון ראו את הנס והאמינו באדון. |
36 In acn Joppa oasr mutan lulalfongi se we pangpang Tabitha. (Inel in kas Greek pa Dorcas.) Pacl nukewa el oru ma wo nu sin mwet uh, ac yohk kasru lal nu sin mwet sukasrup.
| ביפו הייתה תלמידה אחת בשם צביה, שתמיד עשתה מעשי צדקה ועזרה בעיקר לעניים. |
37 In pacl sac, el masak ac misa. Elos nawella ac fililya in sie fukil ma oan lucng.
| באותם ימים חלתה צביה ומתה. ידידיה טיהרו את הגופה והניחו אותה בעליית־הגג. |
38 Acn Lydda oan apkuran nu Joppa, na ke mwet lulalfongi in acn Joppa elos lohngak lah Peter el oasr Lydda, elos supwala mwet luo nu yorol ke sap soko inge, “Nunak munas sulaklak me nu yorosr.”
| אולם כאשר נודע להם שפטרוס היה בקרבת המקום, מיהרו לשלוח שני אנשים ללוד, כדי לבקש ממנו שיבוא איתם ליפו. |
39 Ouinge Peter el akola ac welultal som. Ke el sun acn we, elos usalak nu ke infukil se lucng ah. Katinmas uh tu raunella Peter, ac elos tung ac tafu kain in nuknuk ma Dorcas el tuh orala ke el srakna moul.
| בלי להתמהמה הלך איתם פטרוס ליפו, וכשנכנס אל הבית הובילו אותו מיד אל החדר שבו שכבה צביה. החדר היה מלא אלמנות בוכיות, אשר הראו זו לזו חולצות ושמלות שצביה תפרה למענן. |
40 Peter el sap elos nufon in oatula liki infukil sac, na el sikukmutuntei ac pre; tari na el forang nu ke mano sac ac fahk, “Tabitha, tukakek!” El ngutalik, ac ke el liyal Peter, na el tukakek.
| פטרוס ביקש מכולן לצאת מהחדר, ואז כרע על ברכיו והתפלל. לאחר מכן פנה אל הגופה וקרא:”צביה, קומי!“באותו רגע פקחה צביה את עיניה, ובראותה את פטרוס הזדקפה על מיטתה. |
41 Peter el sruokya paol ac tulokunulak, na el pangonma mwet lulalfongi uh kewa, wi pac katinmas uh, elos in liye lah el moulyak.
| הוא הושיט את ידו ועזר לה לעמוד על רגליה. אחר כך קרא פטרוס לכל האחים ולכל האלמנות והציג את צביה לפניהם. |
42 Pweng se inge sulkakinyukelik in acn Joppa nufon, ac mwet puspis lulalfongila in Leum.
| הידיעה המשמחת התפשטה במהירות בכל העיר, ואנשים רבים האמינו באדון. |
43 Peter el muta in acn Joppa ke len pus, yurin mwet se pangpang Simon, sie mwet orekma ke kulun kosro.
| פטרוס נשאר ביפו זמן רב והתגורר אצל מעבד־עורות בשם שמעון. |
