< ローマ人への手紙 4 >

1 さらば我らの先祖アブラハムは肉につきて何を得たりと言はんか。
ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃
2 アブラハム若し行爲によりて義とせられたらんには誇るべき所あり、然れど神の前には有ることなし。
כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃
3 聖書に何と云へるか『アブラハム神を信ず、その信仰を義と認められたり』と。
כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
4 それ働く者への報酬は恩惠といはず、負債と認めらる。
הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃
5 されど働く事なくとも、敬虔ならぬ者を義としたまふ神を信ずる者は、その信仰を義と認めらるるなり。
אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃
6 ダビデもまた行爲なくして神に義と認めらるる人の幸福につきて斯く云へり。曰く、
כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃
7 『不法を免され、罪を蔽はれたる者は幸福なるかな、
אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃
8 主が罪を認め給はぬ人は幸福なるかな』
אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃
9 されば此の幸福はただ割禮ある者にのみあるか、また割禮なき者にもあるか、我らは言ふ『アブラハムはその信仰を義と認められたり』と。
ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃
10 如何なるときに義と認められたるか、割禮ののちか、無 割禮のときか、割禮の後ならず、無 割禮の時なり。
ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃
11 而して無 割禮のときの信仰によれる義の印として割禮の徽を受けたり、これ無 割禮にして信ずる凡ての者の義と認められん爲に、その父となり、
ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃
12 また割禮のみに由らず、我らの父アブラハムの無 割禮のときの信仰の跡をふむ割禮ある者の父とならん爲なり。
ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃
13 アブラハム世界の世嗣たるべしとの約束を、アブラハムとその裔との與へられしは、律法に由らず、信仰の義に由れるなり。
כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃
14 もし律法による者ども世嗣たらば、信仰は空しく約束は廢るなり。
כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃
15 それ律法は怒を招く、律法なき所には罪を犯すこともなし。
כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃
16 この故に世嗣たることの恩惠に干らんために信仰に由るなり、是かの約束のアブラハムの凡ての裔、すなわち律法による裔のみならず、彼の信仰に效ふ裔にも堅うせられん爲なり。
על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃
17 彼はその信じたる所の神、すなはち死人を活し、無きものを有るものの如く呼びたまふ神の前にて、我等すべての者の父たるなり。録して『われ汝を立てて多くの國人の父とせり』とあるが如し。
ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃
18 彼は望むべくもあらぬ時になほ望みて信じたり、是なんぢの裔はかくの如くなるべしと言ひ給ひしに隨ひて、多くの國人の父とならん爲なりき。
באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃
19 かくて凡そ百歳に及びて己が身の死にたるがごとき状なると、サラの胎の死にたるが如きとを認むれども、その信仰よわらず、
ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃
20 不 信をもて神の約束を疑はず、信仰により強くなりて神に榮光を歸し、
ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃
21 その約し給へることを、成し得給ふと確信せり。
וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃
22 之に由りて其の信仰を義と認められたり。
על כן גם נחשבה לו לצדקה׃
23 斯く『義と認められたり』と録したるは、アブラハムの爲のみならず、また我らの爲なり。
ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃
24 我らの主イエスを死人の中より甦へらせ給ひし者を信ずる我らも、その信仰を義と認められん。
כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃
25 主は我らの罪のために付され、我らの義とせられん爲に甦へらせられ給へるなり。
אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃

< ローマ人への手紙 4 >