זכריה 4

1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

And the angel that talked with me came again, and awaked me, as a man that is wakened out of his sleep,

2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

and said to me, What seest thou? And I said, I have looked, and behold, a chandelier all of gold, with a bowl upon the top of it, and its seven lamps upon it, and seven pipes to the seven lamps which are upon the top of it;

3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

and two olive-trees by it, one upon the right side of the bowl, and the other upon the left side of it.

4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

And I spake, and said to the angel that talked with me, What mean these, my lord?

5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

Then the angel who talked with me answered and said to me, Knowest thou not what these mean? And I said, No, my lord.

6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

Then he answered and spake to me, saying, This is the word of Jehovah to Zerubbabel, saying: — Not by might, nor by power, But by my spirit, Saith Jehovah of hosts.

7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

What art thou, O great mountain? Before Zerubbabel thou shalt become a plain! And he shall bring forth the corner-stone amid shoutings, [[The people crying, ]] “Grace, grace be to it!”

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

Moreover, the word of Jehovah came to me, saying:

9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

The hands of Zerubbabel have laid the foundation of this house, and his hands shall finish it. And thou shalt know that Jehovah of hosts hath sent me to you.

10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

For who hath despised the day of small things? With joy shall the plummet be seen in the hand of Zerubbabel by those seven; they are the eyes of Jehovah, which run to and fro through the whole earth.

11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

Then I spake and said to him, What mean these two olive-trees, upon the right side of the chandelier and upon the left side thereof?

12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

And I spake the second time, and said to him, What mean these two olive-branches, which are by the side of the two golden tubes which empty the golden oil out of themselves?

13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

And he answered me and said, Knowest thou not what these mean? And I said, No, my lord.

14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃

And he said, These are the two anointed ones that stand before the Lord of all the earth.