שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

"Ich bin nur wie ein Veilchen auf der Saronsflur, wie eine Lilie der Täler."

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

"Was eine Lilie im Vergleich zur Distel, ist meine Freundin bei den Mädchen." -

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

"Und was ein Apfelbaum ist bei des Waldes Bäumen, das ist mein Liebster bei den Knaben. Mit Lust will ich in seinem Schatten sitzen, und seine Frucht wird meinem Gaumen süß sein.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

Er bringt mich jetzt zum Weinhaus hin und richtet über mir der Liebe Flagge auf.

5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Mit Traubenkuchen stärket mich! Erquicket mich mit Äpfeln! Denn ich bin krank vor Liebe.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

Wenn seine Linke unter meinem Haupte wäre und seine Rechte herzte mich!"

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

"Ihr Töchter von Jerusalem, ach, ich beschwöre euch bei den Gazellen oder bei den Hindinnen der Flur: Nicht wecket auf! Nicht stört die Liebe, bis es selber ihr gefällt!"

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

"Horch! Mein Geliebter war soeben angekommen, hinspringend über Berge, über Hügel hüpfend.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

Schon glich da einem Reh mein Liebster oder einem jungen Hirsch. Er stellt sich hinter unsere Mauer und späht durchs Fenster, blickt durchs Gitter.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

Dann hob mein Liebster an und sprach zu mir: 'Auf, meine Freundin! Du, meine Schöne, komm!

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

Vorüber ist die Winterzeit; der Regen ist vorbei.

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

Die Blumen zeigen sich auf Erden, und der Gesänge Zeit ist da. Der Turteltaube Ruf, der läßt in unserm Land sich hören.

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

Schon reifen an dem Feigenbaum die Früchte; Duft haucht die Rebenblüte aus. Auf, meine Freundin! Du, meine Schöne, komm!

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

Du meine Taube in den Felsenspalten, in dem Versteck der Klüfte! Laß deinen Anblick mich genießen! Laß deine Stimme mich vernehmen! Denn deine Stimme ist so süß, dein Anblick lieblich.'

15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

Die Füchse fanget uns, die kleinen Füchse, die die Weinberge verderben! Denn jetzt schon tragen reife Beeren unsere Weinberge.

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

Ja, mein soll mein Geliebter werden wie ich sein. Bei Lilien soll er weiden,

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

bis daß der Tag schon luftig wird und bis die Schatten fliehen! Dann streife, du Geliebter, abermals, dem Reh vergleichbar oder einem jungen Hirsch, umher auf klüftereichen Bergen!"