שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃

I [am] the rose of Sharon, [and] the lily of the valleys.

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃

As the lily among thorns, so [is] my love among the daughters.

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃

As the apple-tree among the trees of the wood, so [is] my beloved among the sons. I sat down under his shadow with great delight, and his fruit [was] sweet to my taste.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃

He brought me to the banqueting house, and his banner over me [was] love.

5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃

Stay me with flagons, comfort me with apples: for I [am] sick with love.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃

His left hand [is] under my head, and his right hand doth embrace me.

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

I charge you, O ye daughters of Jerusalem, by the roes, and by the hinds of the field, that ye stir not, nor awake [my] love, till he please.

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃

The voice of my beloved! behold, he cometh leaping upon the mountains, skipping upon the hills.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃

My beloved is like a roe, or a young hart: behold, he standeth behind our wall, he looketh forth at the windows, showing himself through the lattice.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃

My beloved spoke, and said to me, Rise, my love, my fair one, and come away.

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃

For lo, the winter is past, the rain is over [and] gone.

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃

The flowers appear on the earth; the time of the singing [of birds] is come, and the voice of the turtle is heard in our land;

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃

The fig-tree putteth forth her green figs, and the vines [with] the tender grape give a [good] smell. Arise, my love, my fair one, and come away.

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃

O my dove, [that art] in the clefts of the rock, in the secret [places] of the stairs, let me see thy countenance, let me hear thy voice; for sweet [is] thy voice, and thy countenance [is] comely.

15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃

Take for us the foxes, the little foxes, that spoil the vines: for our vines [have] tender grapes.

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃

My beloved [is] mine, and I [am] his: he feedeth among the lilies.

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃

Until the day shall break, and the shadows flee away, turn, my beloved, and be thou like a roe or a young hart upon the mountains of Bether.