שיר השירים 2
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ | 1 |
I am a rose of Sharon, A lily of the valleys.
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ | 2 |
[[Lov.]] As the lily among thorns, So is my love among the daughters.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ | 3 |
[[M.]] As the apple-tree among the trees of the forest, So is my beloved among the sons. In his shadow I love to sit down, And his fruit is sweet to my taste.
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃ | 4 |
He hath brought me to his banqueting-house, And his banner over me is love. Strengthen me with raisins,
| סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃ | 5 |
Refresh me with apples! For I am sick with love.
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ | 6 |
His left hand is under my head, And his right hand embraceth me!
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ | 7 |
[[Lov.]] I charge you, O ye daughters of Jerusalem, By the gazelles, and by the hinds of the field, That ye stir not up, nor awake my love, till she please!
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃ | 8 |
[[M.]] The voice of my beloved! Behold, he cometh, Leaping upon the mountains, Bounding upon the hills.
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃ | 9 |
Like a gazelle is my beloved, Or a young hind. Behold, he standeth behind our wall; He is looking through the windows; He glanceth through the lattice.
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃ | 10 |
My beloved speaketh, and saith to me, “Rise up, my love, my fair one, and come away!
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃ | 11 |
For, lo, the winter is past, The rain is over and gone;
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ | 12 |
The flowers appear on the earth; The time of the singing of birds is come, And the voice of the turtle is heard in our land;
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃ | 13 |
The fig-tree is spicing its green fruit; The vines in blossom give forth fragrance. Arise, my love, my fair one, and come away!
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃ | 14 |
O my dove, that art in the recesses of the rock, In the hiding-places of the steep craggy mountain, Let me see thy face, Let me hear thy voice! For sweet is thy voice, And thy face lovely.”
| אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ | 15 |
Take ye for us the foxes, The little foxes that spoil the vines; For our vines are now in blossom.
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ | 16 |
My beloved is mine, and I am his; He feedeth among the lilies.
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃ | 17 |
When the day breathes, and the shadows flee away, Come again, my beloved, like a gazelle, or a young hind, Upon the craggy mountains.
