רות 4

1 ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר בעז ויאמר סורה שבה פה פלני אלמני ויסר וישב׃

Then Boaz went up to the gate, and he sat there. And when he had seen the kinsman passing by, whom he had previously discussed, he spoke to him, calling him by his name, “Pause for a little while, and sit down here.” He turned aside and sat down.

2 ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו׃

But Boaz, calling aside ten men among the elders of the city, said to them, “Sit down here.”

3 ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב׃

They settled down, and he spoke to the kinsman, “Naomi, who has returned from the region of the Moabites, is selling part of a field of our brother Elimelech.

4 ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל׃

I wanted you to hear this, and to tell you in front of everyone sitting here, including the eldest of my people. If you will take possession of it by the right of kinship, buy it and possess it. But if it displeases you, you should reveal this to me, so that I will know what I have to do. For there is no near kinsman besides you, who is before me, and I am after you.” But he answered, “I will buy the field.”

5 ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קניתי להקים שם המת על נחלתו׃

And Boaz said to him, “When buying the field, you are likewise obliged to accept the hand of the woman Ruth, the Moabite, who was the wife of the deceased, so that you may raise up the name of your near kinsman through his posterity.”

6 ויאמר הגאל לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל׃

He answered, “I yield my right of kinship, for I am obliged not to cut off the posterity of my own family. You may make use of my privilege, which I freely declare I will forego.”

7 וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל׃

Yet it was the custom between kinsmen in this former time in Israel, that if at any time one yielded his right to another, so as to confirm his permission, the man took off his shoe and gave it to his neighbor. This was a testimony of concession in Israel.

8 ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו׃

And so Boaz said to his kinsman, “Take off your shoe.” And immediately he released it from his foot.

9 ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון מיד נעמי׃

And he said to the eldest and to all the people, “You are witnesses this day, that I have taken possession of all that belonged to Elimelech and Chilion and Mahlon, and was bequeathed to Naomi.

10 וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום׃

And Ruth, the Moabite, the wife of Mahlon, I have taken in marriage so as to raise up the name of the deceased in his posterity, so that his name will not be cut off from among his family and his brethren and his people. You, I say, are witnesses of this thing.”

11 ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם׃

All the people who were at the gate, along with the eldest, answered, “We are witnesses. May the Lord make this woman, who enters into your house, like Rachel, and Leah, who built up the house of Israel, so that she may be an example of virtue in Ephrathah, and so that her name may be honored in Bethlehem.

12 ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן יהוה לך מן הנערה הזאת׃

And may your house be like the house of Perez, whom Tamar bore to Judah, of the offspring which the Lord will give to you from this young woman.”

13 ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן׃

And so Boaz took Ruth, and received her as his wife, and he went in to her, and the Lord granted to her to conceive and bear a son.

14 ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל׃

And the women said to Naomi, “Blessed be the Lord, who has not permitted your family to be without a successor, and may his name be called upon in Israel.

15 והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים׃

And now you may have someone to comfort your soul and to care for you in old age, for he is born of your daughter-in-law, who loves you, and this is much better for you, than if you had seven sons.”

16 ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת׃

And taking up the boy, Naomi placed him on her bosom, and she took on the duties of carrying him and nursing him.

17 ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד׃

And the women of the near future were congratulating her and saying, “There was a son born to Naomi. They called his name Obed. Here is the father of Jesse, the father of David.”

18 ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון׃

These are the generations of Perez: Perez conceived Hezron,

19 וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב׃

Hezron conceived Aram, Aram conceived Amminadab,

20 ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה׃

Amminadab conceived Nahshon, Nahshon conceived Salmon,

21 ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את עובד׃

Salmon conceived Boaz, Boaz conceived Obed,

22 ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד׃

Obed conceived Jesse, Jesse conceived David.