תהילים 88
| שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך׃ | 1 |
Ein Psalmlied der Kinder Korah, vorzusingen, von der Schwachheit der Elenden. Eine Unterweisung Hemans, des Esrahiten. HERR, Gott, mein Heiland, ich schreie Tag und Nacht vor dir.
| תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי׃ | 2 |
Laß mein Gebet vor dich kommen; neige deine Ohren zu meinem Geschrei.
| כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו׃ (Sheol h7585) | 3 |
Denn meine Seele ist voll Jammers, und mein Leben ist nahe dem Tode. (Sheol h7585)
| נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל׃ | 4 |
Ich bin geachtet gleich denen, die in die Grube fahren; ich bin ein Mann, der keine Hilfe hat.
| במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃ | 5 |
Ich liege unter den Toten verlassen wie die Erschlagenen, die im Grabe liegen, deren du nicht mehr gedenkst und die von deiner Hand abgesondert sind.
| שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות׃ | 6 |
Du hast mich in die Grube hinuntergelegt, in die Finsternis und in die Tiefe.
| עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה׃ | 7 |
Dein Grimm drückt mich; du drängst mich mit allen deinen Fluten. (Sela)
| הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא׃ | 8 |
Meine Freunde hast du ferne von mir getan; du hast mich ihnen zum Greuel gemacht. Ich liege gefangen und kann nicht herauskommen.
| עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי׃ | 9 |
Meine Gestalt ist jämmerlich vor Elend. HERR, ich rufe dich an täglich; ich breite meine Hände aus zu dir.
| הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה׃ | 10 |
Wirst du denn unter den Toten Wunder tun, oder werden die Verstorbenen aufstehen und dir danken? (Sela)
| היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃ | 11 |
Wird man in Gräbern erzählen deine Güte, und deine Treue im Verderben?
| היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה׃ | 12 |
Mögen denn deine Wunder in der Finsternis erkannt werden oder deine Gerechtigkeit in dem Lande, da man nichts gedenkt?
| ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך׃ | 13 |
Aber ich schreie zu dir, HERR, und mein Gebet kommt frühe vor dich.
| למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃ | 14 |
Warum verstößest du, HERR, meine Seele und verbirgst dein Antlitz vor mir?
| עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה׃ | 15 |
Ich bin elend und ohnmächtig, daß ich so verstoßen bin; ich leide deine Schrecken, daß ich fast verzage.
| עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני׃ | 16 |
Dein Grimm geht über mich; dein Schrecken drückt mich.
| סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד׃ | 17 |
Sie umgeben mich täglich wie Wasser und umringen mich miteinander.
| הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך׃ | 18 |
Du machst, daß meine Freunde und Nächsten und meine Verwandten sich ferne von mir halten um solches Elends willen.
