תהילים 77

1 למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃

To the chief Musician, to Jeduthun, A Psalm of Asaph. I cried to God with my voice, [even] to God with my voice; and he gave ear to me.

2 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃

In the day of my trouble I sought the LORD: my sore ran in the night, and ceased not: my soul refused to be comforted.

3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃

I remembered God, and was troubled: I complained, and my spirit was overwhelmed. (Selah)

4 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃

Thou holdest my eyes waking: I am so troubled that I cannot speak.

5 חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃

I have considered the days of old, the years of ancient times.

6 אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃

I call to remembrance my song in the night: I commune with my own heart: and my spirit made diligent search.

7 הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃

Will the LORD cast off for ever? and will he be favorable no more?

8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃

Is his mercy wholly gone for ever? doth [his] promise fail for evermore?

9 השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃

Hath God forgotten to be gracious? hath he in anger shut up his tender mercies? (Selah)

10 ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃

And I said, This [is] my infirmity: [but I will remember] the years of the right hand of the Most High.

11 אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃

I will remember the works of the LORD: surely I will remember thy wonders of old.

12 והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃

I will meditate also of all thy work, and talk of thy doings.

13 אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃

Thy way, O God, [is] in the sanctuary: who [is so] great a God as [our] God!

14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃

Thou [art] the God that doest wonders: thou hast declared thy strength among the people.

15 גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃

Thou hast with [thy] arm redeemed thy people, the sons of Jacob and Joseph. (Selah)

16 ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃

The waters saw thee, O God, the waters saw thee; they were afraid: the depths also were disturbed.

17 זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃

The clouds poured out water: the skies sent out a sound: thy arrows also went abroad.

18 קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃

The voice of thy thunder [was] in the heaven: the lightnings lightened the world: the earth trembled and shook.

19 בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃

Thy way [is] in the sea, and thy path in the great waters, and thy footsteps are not known.

20 נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃

Thou leddest thy people like a flock by the hand of Moses and Aaron.