תהילים 71
| בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ | 1 |
Auf Dich, Herr, hoffe ich. Laß nimmer mich zuschanden werden!
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ | 2 |
Errette mich nach Deiner Liebe! Du befreie mich! Und neig zu mir Dein Ohr! Errette mich!'
| היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ | 3 |
Sei mir doch eine Felsenburg, in die ich jederzeit zu meinem Heile kommen darf. Mein Fels und meine Burg bist Du.
| אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ | 4 |
Mein Gott! Befrei mich aus der Hand des Frevlers und aus der Faust des Ungerechten und Bedrückers!
| כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ | 5 |
Du meine Hoffnung, Herr, Du meine Zuversicht von Jugend an!
| עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ | 6 |
Vom Mutterschoß an hab ich mich auf Dich verlassen, vom Mutterleibe her bist Du mir Stütze. Auf Dir hat immer meine Zuversicht beruht.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ | 7 |
Als Wunder galt ich vielen; solch großer Schutz bist Du für mich.
| ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ | 8 |
Mein Mund ist Deines Ruhmes voll, alltäglich Deines Preises.
| אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ | 9 |
Verwirf mich nun im Alter nicht! Verlaß mich nicht beim Schwinden meiner Kräfte!
| כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ | 10 |
Denn meine Feinde reden über mich; die auf mein Leben lauem, halten Rat zumal.
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ | 11 |
Sie sagen: "Gott hat ihn verlassen. Verfolgt ihn! Greift ihn! Nirgends ist ein Retter."
| אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ | 12 |
Gott, sei nicht ferne mir! Mein Gott, zur Hilfe eile mir herbei!
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ | 13 |
In Scham vergehen mögen meiner Seele Feinde! Mit Schimpf und Schmach bedeckt sein, die mein Unglück suchen!
| ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ | 14 |
Ich aber harre immerdar und mehre Deinen Ruhm nach allen Seiten.
| פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ | 15 |
Mein Mund soll Deine Liebe künden und den ganzen Tag Dein Heil. Wenn ich geschickt im Schildern wäre
| אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ | 16 |
und ich erreichte, Herr, das höchste Alter, ich wollte Deine Liebe, Herr, nur schildern.
| אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ | 17 |
Du lehrtest mich's in meiner Jugend, Gott, und bis zur Stunde künd' ich Deine Wunder.
| וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ | 18 |
Nun, so verlaß mich auch im Alter nicht, Gott, nicht im Greisenalter, daß ich der Nachwelt Deine Kraft, der ganzen Zukunft Deine Macht verkünde!
| וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ | 19 |
In Deiner Liebe, Gott, so hoch, in der Du Großes tust, wer gleicht Dir, Gott?
| אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ | 20 |
Der Du viel Not und Leid mich fühlen ließest, Du lässest wiederum mich aufleben und führst mich aus der Erde Schlünden,
| תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ | 21 |
Du machst mir meine Buße groß und tröstest mich dann wieder.
| גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ | 22 |
Ich preise alsdann Deine Treue mit Harfenspiel, mein Gott. Ich spiele auf der Zither Dir, Du Heiliger Israels.
| תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ | 23 |
Wenn ich Dir singe, jubeln meine Lippen und meine Seele, die Du rettest.
| גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ | 24 |
Auch meine Zunge spricht von Deiner Liebe immerfort; denn tief beschämt zuschanden werden, die mein Verderben suchen.
