תהילים 50

1 מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃

A psalm of Asaph. The Lord God has spoken: He summons the earth from sunrise to sunset.

2 מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃

From Zion, perfection of beauty, God’s glory shines forth.

3 יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃

Our God comes, he cannot keep silence, devouring fire is before him, and furious tempest around him.

4 יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃

He summons the heavens above and the earth to judge his people.

5 אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃

Gather to him his saints by covenant-sacrifice bound to him;

6 ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃

that the heavens may declare his justice, for a God of justice is he. (Selah)

7 שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃

‘Hear, O my people, and I will speak, and protest to you, O Israel: I am the Lord, your God.

8 לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃

Not for your sacrifices will I reprove you your burnt-offerings are ever before me

9 לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃

Not a bullock will I take from your house, nor male goats out of your folds;

10 כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃

for all beasts of the forest are mine, and the kine on a thousand hills.

11 ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃

I know all the birds of the air, all that moves on the fields is mine.

12 אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃

Were I hungry, I would not tell you, for the world and its fulness are mine.

13 האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃

Am I such as to eat bulls’ flesh, or drink the blood of goats?

14 זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃

Offer to God a thank-offering, pay the Most High your vows.

15 וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃

Summon me in the day of distress, I will rescue you, so will you honour me.’

16 ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃

But to the wicked God says: ‘What right have you to talk of my statutes, or take my covenant into your mouth

17 ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃

while you yourself hate correction, and cast my words behind you?

18 אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃

When you see a thief, you run with them; with adulterers you keep company.

19 פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃

You let your mouth loose for evil, your tongue contrives deceit.

20 תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃

You shamefully speak of your kin, and slander your own mother’s son.

21 אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃

And because I kept silence at this, you did take me for one like yourself. But I will convict you and show you plainly.

22 בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃

‘Now you who forget God, mark this, lest I rend you, past hope of deliverance.

23 זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃

Those who bring a thank-offering honour me; but to those: who follows my way, I will show the salvation of God.’