תהילים 35

1 לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי׃

[A Psalm] of David. Plead [my cause], O LORD, with them that strive with me: fight against them that fight against me.

2 החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי׃

Take hold of shield and buckler, and stand up for my help.

3 והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני׃

Draw out also the spear, and stop [the way] against them that persecute me: say to my soul, I [am] thy salvation.

4 יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי׃

Let them be confounded and put to shame that seek after my soul: let them be turned back and brought to confusion that devise my hurt.

5 יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה׃

Let them be as chaff before the wind: and let the angel of the LORD chase [them].

6 יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם׃

Let their way be dark and slippery: and let the angel of the LORD persecute them.

7 כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי׃

For without cause they have hid for me their net [in] a pit, [which] without cause they have digged for my soul.

8 תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה׃

Let destruction come upon him at unawares; and let his net that he hath hid catch himself: into that very destruction let him fall.

9 ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו׃

And my soul shall be joyful in the LORD: it shall rejoice in his salvation.

10 כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃

All my bones shall say, LORD, who [is] like thee, who deliverest the poor from him that is too strong for him, even the poor and the needy from him that spoileth him?

11 יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני׃

False witnesses arose; they laid to my charge [things] that I knew not.

12 ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי׃

They rewarded me evil for good [to] the spoiling of my soul.

13 ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב׃

But as for me, when they were sick, my clothing [was] sackcloth: I humbled my soul with fasting; and my prayer returned into my own bosom.

14 כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃

I behaved myself as though [he had been] my friend [or] brother: I bowed down heavily, as one that mourneth [for his] mother.

15 ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃

But in my adversity they rejoiced, and assembled themselves: [yes], the abjects assembled themselves against me, and I knew [it] not; they did tear [me], and ceased not:

16 בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו׃

With hypocritical mockers in feasts, they gnashed upon me with their teeth.

17 אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי׃

LORD, how long wilt thou look on? rescue my soul from their destructions, my darling from the lions.

18 אודך בקהל רב בעם עצום אהללך׃

I will give thee thanks in the great congregation: I will praise thee among many people.

19 אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין׃

Let not them that are my enemies wrongfully rejoice over me: [neither] let them wink with the eye that hate me without a cause.

20 כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון׃

For they speak not peace: but they devise deceitful matters against [them that are] quiet in the land.

21 וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו׃

Yes, they opened their mouth wide against me, [and] said, Aha, aha, our eye hath seen [it].

22 ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני׃

[This] thou hast seen, O LORD: keep not silence: O LORD, be not far from me.

23 העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי׃

Stir up thyself, and awake to my judgment, [even] to my cause, my God and my LORD.

24 שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי׃

Judge me, O LORD my God, according to thy righteousness; and let them not rejoice over me.

25 אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו׃

Let them not say in their hearts, Ah, so would we have it: let them not say, We have swallowed him up.

26 יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃

Let them be ashamed and brought to confusion together that rejoice at my hurt: let them be clothed with shame and dishonor that magnify [themselves] against me.

27 ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו׃

Let them shout for joy, and be glad, that favor my righteous cause: yes, let them say continually, Let the LORD be magnified, who hath pleasure in the prosperity of his servant.

28 ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך׃

And my tongue shall speak of thy righteousness [and] of thy praise all the day long.