תהילים 10
| למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה׃ | 1 |
Why standest thou afar off, O LORD? Why hidest thou thyself in times of trouble?
| בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו׃ | 2 |
Through the haughtiness of the wicked the poor are in distress; They are caught in the wiles which are contrived for them.
| כי הלל רשע על תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה׃ | 3 |
The wicked boasteth of his heart's desire; The rapacious renounceth and contemneth Jehovah.
| רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו׃ | 4 |
The wicked [[saith]] in his haughtiness, “He careth not!” All his thoughts are, “There is no God.”
| יחילו דרכו בכל עת מרום משפטיך מנגדו כל צורריו יפיח בהם׃ | 5 |
His course is always prosperous; Far in the heights are thy judgments from him; As for all his enemies, he puffeth at them.
| אמר בלבו בל אמוט לדר ודר אשר לא ברע׃ | 6 |
He saith in his heart, “I shall never fall; I shall never be in adversity.”
| אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון׃ | 7 |
His mouth is full of perjury, deceit, and oppression; Mischief and injustice are upon his tongue.
| ישב במארב חצרים במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו׃ | 8 |
He sitteth in the lurking-places of the villages; In secret places doth he murder the innocent; His eyes are secretly fixed upon the poor.
| יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו׃ | 9 |
He secretly lieth in wait, like a lion in a thicket; He lieth in wait to seize upon the helpless; He catcheth the poor, drawing him into his net.
| ודכה ישח ונפל בעצומיו חלכאים׃ | 10 |
He croucheth, and lowereth himself, And the wretched fall into his paws.
| אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃ | 11 |
He saith in his heart, “God doth forget; He hideth his face; he doth never see it.”
| קומה יהוה אל נשא ידך אל תשכח עניים׃ | 12 |
Arise, O LORD! O God, lift up thine hand: Forget not the distressed!
| על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש׃ | 13 |
Wherefore doth the wicked contemn God, And say in his heart, “He careth not for it”?
| ראתה כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר׃ | 14 |
Thou dost see it; yea, thou beholdest malice and oppression, And markest it upon thy hand! The poor committeth himself to thee; Thou art the helper of the fatherless.
| שבר זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא׃ | 15 |
Break thou the arm of the unjust and wicked man; Seek out his wickedness, till thou canst find none!
| יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו׃ | 16 |
Jehovah is king for ever and ever; The gentiles shall perish out of his land.
| תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך׃ | 17 |
Thou, O LORD! wilt hear the desires of the distressed; Thou wilt strengthen their hearts; Thou wilt lend a listening ear!
| לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ׃ | 18 |
Thou wilt maintain the cause of the fatherless and the oppressed, That henceforth none may be driven from the land.
