בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ | 1 |
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ | 2 |
קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ | 3 |
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ | 4 |
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ | 5 |
כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ | 6 |
וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ | 7 |
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ | 8 |
בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ | 9 |
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ | 10 |
המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ | 11 |
פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ | 12 |
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ | 13 |
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ | 14 |
על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ | 15 |
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ | 16 |
נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ | 17 |
לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ | 18 |
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ | 19 |
צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ | 20 |
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ | 21 |
הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ | 22 |
עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ | 23 |
ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ | 24 |
אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ | 25 |
כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ | 26 |
דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃ (Sheol h7585) | 27 |