מִשְׁלֵי 30
| דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃ | 1 |
The words of the Gatherer, the son of the Vomiter. The vision that the man spoke. God is with him, and he, being strengthened by God and abiding with him, said:
| כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃ | 2 |
“I am the most foolish among men, and the wisdom of men is not with me.
| ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃ | 3 |
I have not learned wisdom, and I have not known the knowledge of sanctity.
| מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃ | 4 |
Who has ascended to heaven and also descended? Who has grasped the wind in his hands? Who has tied the waters together, as with a garment? Who has raised all the limits of the earth? What is his name, and what is the name of his son, if you know?
| כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃ | 5 |
Every word of God is fire-tested. He is a bronze shield to those who hope in him.
| אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃ | 6 |
Do not add anything to his words, lest you be reproved and be discovered to be a liar.
| שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃ | 7 |
Two things I have asked of you; do not deny them to me before I die.
| שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃ | 8 |
Remove, far from me, vanity and lying words. Give me neither begging, nor wealth. Apportion to me only the necessities of my life,
| פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ | 9 |
lest perhaps, being filled, I might be enticed into denial, and say: ‘Who is the Lord?’ Or, being compelled by destitution, I might steal, and then perjure myself in the name of my God.
| אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת׃ | 10 |
Do not accuse a servant to his lord, lest he curse you, and you fall.
| דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃ | 11 |
There is a generation which curses their father, and which does not bless their mother.
| דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃ | 12 |
There is a generation which seems pure to themselves, and yet they are not even washed from their filthiness.
| דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃ | 13 |
There is a generation, whose eyes have been elevated, and their eyelids are lifted on high.
| דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ | 14 |
There is a generation which has swords in place of teeth, and which commands their molars to devour the indigent from the earth and the poor from among men.
| לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃ | 15 |
The leech has two daughters, who say, ‘Bring, bring.’ Three things are insatiable, and a fourth never says ‘Enough’:
| שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃ (Sheol h7585) | 16 |
Hell, and the mouth of the womb, and a land that is not filled with water. And truly, fire never says, ‘Enough.’ (Sheol h7585)
| עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃ | 17 |
The eye of one who mocks his father and who despises the childbearing of his mother, let the ravens of the torrent tear it out, and let the sons of the eagles consume it.
| שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃ | 18 |
Three things are difficult for me, and about a fourth, I am nearly ignorant:
| דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃ | 19 |
the way of an eagle in the sky, the way of a serpent on a rock, the way of a ship in the middle of the sea, and the way of a man in adolescence.
| כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃ | 20 |
Such is the way also of an adulterous woman, who eats, and wiping her mouth, says: “I have done no evil.”
| תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃ | 21 |
By three things, the earth is moved, and a fourth it is not able to sustain:
| תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃ | 22 |
by a slave when he reigns, by the foolish when he has been filled with food,
| תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃ | 23 |
by a hateful woman when she has been taken in matrimony, and by a handmaid when she has been heir to her mistress.
| ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃ | 24 |
Four things are least upon the earth, and they are wiser than the wise:
| הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃ | 25 |
the ants, an infirm people who provide food for themselves at the harvest,
| שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם׃ | 26 |
the rabbit, a sickened people who make their bed upon the rock.
| מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃ | 27 |
The locust has no king, but they all depart by their troops.
| שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ | 28 |
The lizard supports itself on hands and dwells in the buildings of kings.
| שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃ | 29 |
There are three things that advance well, and a fourth that marches happily on:
| ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל׃ | 30 |
a lion, the strongest of beasts, who fears nothing that he meets,
| זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו׃ | 31 |
a rooster prepared at the loins, likewise a ram, and a king, whom none can resist.
| אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃ | 32 |
There is one who has appeared foolish, after he was lifted up on high; for if he had understood, he would have placed his hand over his mouth.
| כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ | 33 |
But whoever strongly squeezes the udder to bring out the milk, presses out butter. And whoever violently blows his nose, brings out blood. And whoever provokes wrath, brings forth discord.”
