מִשְׁלֵי 26

1 כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃

Wie Schnee im Sommer, Regen in der Ernte, so ungehörig ist die Ehre für den Toren.

2 כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃

Ein Sperling, der fortflattert, eine Schwalbe, die fortfliegt, so ist unverdienter Fluch; er trifft nicht ein.

3 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃

Dem Roß gebührt die Peitsche, ein Zaum dem Esel, dem Rücken eines Toren eine Rute.

4 אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃

Antworte nicht dem Toren seiner Torheit nach, damit du selbst dich ihm nicht gleichstellst!

5 ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃

Daß seine Rede Torheit sei, sag einem Toren, daß er sich nicht weise dünke!

6 מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃

Ein Trinker, der die Füße heftig anstößt, ist einer, der durch einen Toren eine Botschaft sich bestellen läßt.

7 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃

Laßt einen Trunk durch einen Lahmen schöpfen, das ist der Weisheitsspruch im Mund des Toren.

8 כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃

Wie einer, der bei einer Steinigung den Stein umwickelt, so handelt, wer dem Toren Ehre gibt.

9 חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃

Ein Dornzweig in des Trunknen Hand, das ist ein Weisheitsspruch im Mund des Toren.

10 רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃

Viel Weh erleidet jedermann, der einen Toren dingt, wie einer, der in Dienst nimmt einen Wanderer.

11 ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃

Gleich einem Hunde, der zu seinem Auswurf kehrt, so ist ein Tor, der seine Torheit wiederholt.

12 ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃

Erblickst du einen Mann, der selbst sich weise dünkt, da gibt's für einen Narren eher Hoffnung als für ihn.

13 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃

Der Faule spricht: "Es ist ein Löwe auf dem Wege, ein Löwe innerhalb der Straßen."

14 הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃

Wie sich die Tür dreht in der Angel, genauso auch im Bett der Faule.

15 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃

Wenn seine Hand der Faule in die Schüssel steckt, dann wird's ihm sauer, sie zum Mund zu bringen.

16 חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃

Ein Fauler dünkt sich weiser noch als sieben, die die Gottessprüche künden.

17 מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃

Gleich dem, der einen Hund beim Springen an den Ohren packen will, ist einer, der in fremden Streit sich mischt.

18 כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃

Wie einer, der aus Zeitvertreib Brandpfeile und Geschosse und Verderben schleudert,

19 כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃

so ist ein Mann, der seinen Nächsten hintergeht und dann noch sagt. "Ich scherze bloß."

20 באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃

Ist Holz nicht mehr vorhanden, geht das Feuer aus, und ist kein Ohrenbläser da, legt sich der Zank.

21 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃

Zur Glut sind Kohlen da und Holz zum Feuer, und so zum Streitentfachen ein Streitsüchtiger.

22 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃

Des Ohrenbläsers Worte dienen nur dem Zeitvertreib; doch dringen sie gar tief ins Herz.

23 כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃

Dem Gefäß mit unecht Silber überzogen, bei Herzeleid ihm gleichen hitzige Worte.

24 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃

Mit seinen Lippen kann der Hasser sich verstellen; in seinem Innern aber hegt er Trug.

25 כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃

Und wenn er seine Liebe laut beteuert, glaub ihm nicht! Denn sieben Greuel sind in seinem Herzen.

26 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃

Und mag der Haß durch Heuchelei verborgen werden, es tritt doch seine Bosheit öffentlich zutage.

27 כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃

Wer eine Grube gräbt, kann selber in sie fallen; wer einen Stein wegwälzt, auf den kann er zurück auch rollen.

28 לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃

Es haßt die lügnerische Zunge ihre Tadler; ein glatter Mund schafft sich Verderben.