במדבר 10

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Und der Herr sprach zu Moses:

2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃

"Mach dir zwei silberne Trompeten! In getriebener Arbeit sollst du sie machen! Sie sollen dir zur Einberufung der Gemeinschaft dienen und zum Abbruch der Lager!

3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃

Bläst man sie, dann sammle sich die Gesamtgemeinde bei dir an des Festgezeltes Pforte!

4 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃

Bläst man nur eine, dann sollen sich bei dir die Fürsten, die israelitischen Stammeshäupter, sammeln!

5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃

Blast ihr Lärm, dann sollen die Lager, die gen Osten lagern, ausziehen!

6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃

Blast ihr zum zweitenmal Lärm, dann sollen die Lager, die gen Süden lagern, ausziehen! Sie sollen Lärm blasen, wenn sie aufbrechen!

7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃

Wenn man aber die Gemeinschaft sammelt, sollt ihr blasen, aber nicht schmettern!

8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃

In die Trompeten sollen nur die Priester, Aarons Söhne, stoßen! Sie seien euch zum ewigen Gebrauch für eure Geschlechter!

9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃

Wenn ihr Krieg bekommt in eurem Lande mit dem Feind, der euch drängt, und wenn ihr in die Trompeten schmettert, dann wird euer vor dem Herrn, eurem Gott, gedacht, und ihr werdet von euren Feinden befreit.

10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃

An eurem Siegestag, an euren Festtagen und Neumonden stoßt zu euren Brandopfern in die Hörner sowie zu euren Dankopfern, daß sie von eurem Gott euch angerechnet werden! Ich, der Herr, bin euer Gott."

11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃

Im zweiten Jahre, am zwanzigsten des zweiten Monats, stieg die Wolke von der Zeugniswohnung auf.

12 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃

Da zogen die Israeliten zugweise aus der Wüste Sinai fort. Die Wolke aber ließ sich in der Wüste Paran nieder.

13 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃

So zogen sie erstmals auf das Geheiß des Herrn an Moses weiter.

14 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃

Zuerst zog das Lagerbanner der Judasöhne aus, Schar für Schar, an der Spitze seiner Schar Nachson, Amminadabs Sohn.

15 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃

An der Spitze der Stammesschar der Issakarsöhne war Netanel, Suars Sohn.

16 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃

An der Spitze der Stammesschar der Zabulonsöhne war Eliab, Chelons Sohn.

17 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃

Dann ward die Wohnung abgebrochen. Da zogen die Söhne Gersons und Meraris, die Träger der Wohnung, ab.

18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃

Dann brach das Lagerbanner Rubens auf, Schar für Schar. An der Spitze seiner Schar war Elisur, Sedeurs Sohn.

19 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃

An der Spitze der Stammesschar der Simeonsöhne war Selumiel, Surisaddais Sohn.

20 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃

An der Spitze der Stammesschar der Dansöhne war Eljasaph, Deuels Sohn.

21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃

Dann zogen die Kehatiter, die Träger des Heiligtumes, ab. Sie erstellten die Wohnung bis zu ihrer Ankunft.

22 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃

Dann brach das Lagerbanner der Ephraimsöhne auf, Schar für Schar. An der Spitze seiner Schar Elisama, Ammihuds Sohn.

23 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃

An der Spitze der Stammesschar der Manassesöhne war Gamliel, Pedahsurs Sohn.

24 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃

An der Spitze der Stammesschar der Benjaminsöhne war Abidan, Gideonis Sohn.

25 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃

Dann brach das Lagerbanner der Dansöhne auf. Dies war die Nachhut für alle Lager, Schar für Schar. An der Spitze der Schar war Achiezer, Ammisaddais Sohn.

26 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃

An der Spitze der Stammesschar der Assersöhne war Pagiel, Okrans Sohn.

27 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃

An der Spitze der Stammesschar der Naphtalisöhne war Achira, Enans Sohn.

28 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃

Dies sind die Auszüge der Israeliten, Schar für Schar. So zogen sie dahin.

29 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃

Da sprach Moses zu Reuels Sohn Chobab, dem Midianiter, Mosis Schwiegervater: "Wir ziehen nach dem Ort, von dem der Herr gesagt: 'Ich geb ihn euch.' Zieh mit uns! Wir wollen dir Gutes tun. Der Herr hat ja Israel alles Gute verheißen."

30 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃

Er sprach zu ihm: "Ich gehe nicht mit. Ich gehe wieder in mein Land und zu meiner Verwandtschaft."

31 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃

Da sprach er: "Verlaß uns doch nicht! Du weißt am besten, wo wir in der Wüste uns lagern können. Sei uns Auge!

32 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃

Gehst du mit uns, dann tun wir dir Gutes mit all dem, was der Herr uns geben wird."

33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃

So zogen sie von dem Berge des Herrn drei Tagereisen weiter, und die Bundeslade des Herrn zog vor ihnen her, einen Ruheort für sie zu erkunden.

34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃

Die Wolke des Herrn aber stand über ihnen bei Tage, als sie aus dem Lager zogen.

35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃

Als die Lade auszog, sprach Moses: "Auf! Herr! Zerstieben sollen Deine Feinde und Deine Hasser vor Dir fliehen!"

36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃

Und als sie ruhte, sprach er: "Heimkehre, Herr, der unermeßlich Israel liebt!"