מיכה 2

1 הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם׃

Woe to those who devise iniquity and work evil on their beds. When the morning is light, they practice it, because it is in the power of their hand.

2 וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃

They covet fields, and seize them; and houses, and take them away: and they oppress a man and his house, even a man and his heritage.

3 לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃

Therefore thus says the LORD: "Look, I am planning against these people a disaster, from which you will not remove your necks, neither will you walk haughtily; for it is an evil time.

4 ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃

In that day they will take up a parable against you, and lament with a doleful lamentation, saying, 'We are utterly ruined. My people's possession is divided up. Indeed he takes it from me and assigns our fields to traitors.'"

5 לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה׃

Therefore you will have no one who divides the land by lot in the assembly of the LORD.

6 אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות׃

"Do not prophesy." They prophesy. "Do not prophesy about these things. Disgrace won't overtake us."

7 האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך׃

Shall it be said, O house of Jacob: "Is the Spirit of the LORD angry? Are these his doings? Do not my words do good to him who walks blamelessly?"

8 ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה׃

But lately my people have risen up as an enemy. You strip the robe and clothing from those who pass by without a care, returning from battle.

9 נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃

You drive the women of my people out from their pleasant houses; from their young children you take away my blessing forever.

10 קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃

Arise, and depart. For this is not your resting place, because of uncleanness that destroys, even with a grievous destruction.

11 לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃

If a man walking in a spirit of falsehood lies: "I will prophesy to you of wine and of strong drink;" he would be the prophet of this people.

12 אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם׃

I will surely assemble, Jacob, all of you; I will surely gather the remnant of Israel; I will put them together as the sheep of Bozrah, as a flock in the midst of their pasture; they will swarm with people.

13 עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם׃

The breaker goes up before them. They break through the gate, and go out. And their king passes on before them, with the LORD at their head.