מתיו 27
| ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃ | 1 |
Утру же бывшу, совет сотвориша вси архиерее и старцы людстии на Иисуса, яко убити Его:
| ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃ | 2 |
и связавше Его ведоша и предаша Его Понтийскому Пилату игемону.
| וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃ | 3 |
Тогда видев Иуда предавый Его, яко осудиша Его, раскаявся возврати тридесять сребреники архиереем и старцем,
| חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃ | 4 |
глаголя: согреших предав кровь неповинную. Они же реша: что есть нам? Ты узриши.
| וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃ | 5 |
И поверг сребреники в церкви, отиде: и шед удавися.
| ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃ | 6 |
Архиерее же приемше сребреники, реша: недостойно есть вложити их в корвану, понеже цена крове есть.
| ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃ | 7 |
Совет же сотворше, купиша ими село скудельничо, в погребание странным:
| על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃ | 8 |
темже наречеся село то село крове, до сего дне:
| אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃ | 9 |
тогда сбыстся реченное Иеремием пророком, глаголющим: и прияша тридесять сребреник, цену Цененнаго, Егоже цениша от сынов Израилев,
| ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃ | 10 |
и даша я на село скудельничо, якоже сказа мне Господь.
| וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃ | 11 |
Иисус же ста пред игемоном. И вопроси Его игемон, глаголя: Ты ли еси Царь Иудейский? Иисус же рече ему: ты глаголеши.
| וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃ | 12 |
И егда Нань глаголаху архиерее и старцы, ничесоже отвещаваше.
| ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃ | 13 |
Тогда глагола Ему Пилат: не слышиши ли, колика на Тя свидетелствуют?
| ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃ | 14 |
И не отвеща ему ни к единому глаголу, яко дивитися игемону зело.
| ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃ | 15 |
На (всяк) же праздник обычай бе игемону отпущати единаго народу связня, егоже хотяху:
| ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃ | 16 |
имяху же тогда связана нарочита, глаголемаго Варавву:
| ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃ | 17 |
собравшымся же им, рече им Пилат: кого хощете (от обою) отпущу вам: Варавву ли, или Иисуса глаголемаго Христа?
| כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃ | 18 |
Ведяше бо, яко зависти ради предаша Его.
| ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃ | 19 |
Седящу же ему на судищи, посла к нему жена его, глаголющи: ничтоже тебе и Праведнику Тому: много бо пострадах днесь во сне Его ради.
| והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃ | 20 |
Архиерее же и старцы наустиша народы, да испросят Варавву, Иисуса же погубят.
| ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃ | 21 |
Отвещав же игемон рече им: кого хощете от обою отпущу вам? Они же реша: Варавву.
| ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃ | 22 |
Глагола им Пилат: что убо сотворю Иисусу глаголемому Христу? Глаголаша ему вси: да распят будет.
| ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃ | 23 |
Игемон же рече: кое убо зло сотвори? Они же излиха вопияху, глаголюще: да пропят будет.
| ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃ | 24 |
Видев же Пилат, яко ничтоже успевает, но паче молва бывает, приемь воду, умы руце пред народом, глаголя: неповинен есмь от крове Праведнаго Сего: вы узрите.
| ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃ | 25 |
И отвещавше вси людие реша: кровь Его на нас и на чадех наших.
| אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ | 26 |
Тогда отпусти им Варавву: Иисуса же бив предаде (им), да Его пропнут.
| ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃ | 27 |
Тогда воини игемоновы, приемше Иисуса на судище, собраша Нань все множество воин:
| ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃ | 28 |
и совлекше Его, одеяша Его хламидою червленою:
| וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ | 29 |
и сплетше венец от терния, возложиша на главу Его, и трость в десницу Его: и поклоньшеся на колену пред Ним ругахуся Ему, глаголюще: радуйся, Царю Иудейский.
| וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃ | 30 |
И плюнувше Нань, прияша трость и бияху по главе Его.
| ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ | 31 |
И егда поругашася Ему, совлекоша с Него багряницу и облекоша Его в ризы Его: и ведоша Его на пропятие.
| ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ | 32 |
Исходяще же обретоша человека Киринейска, именем Симона: и сему задеша понести крест Его.
| ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ | 33 |
И пришедше на место нарицаемое Голгофа, еже есть глаголемо Краниево место,
| ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ | 34 |
даша Ему пити оцет с желчию смешен: и вкушь, не хотяше пити.
| ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ | 35 |
Распеншии же Его разделиша ризы Его, вергше жребия:
| וישבו שמה וישמרו אותו׃ | 36 |
и седяще стрежаху Его ту:
| וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ | 37 |
и возложиша верху главы Его вину Его написану: Сей есть Иисус, Царь Иудейский.
| ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ | 38 |
Тогда распяша с Ним два разбойника: единаго о десную, и единаго о шуюю.
| והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ | 39 |
Мимоходящии же хуляху Его, покивающе главами своими
| ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃ | 40 |
и глаголюще: Разоряяй церковь и треми денми Созидаяй, спасися Сам: аще Сын еси Божий, сниди со креста.
| וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃ | 41 |
Такожде же и архиерее ругающеся с книжники и старцы (и фарисеи), глаголаху:
| את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃ | 42 |
иныя спасе, Себе ли не может спасти? Аще Царь Израилев есть, да снидет ныне со креста, и веруем в Него:
| בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃ | 43 |
упова на Бога: да избавит ныне Его, аще хощет Ему. Рече бо, яко Божий есмь Сын.
| וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ | 44 |
Тожде же и разбойника распятая с Ним поношаста Ему.
| ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ | 45 |
От шестаго же часа тма бысть по всей земли до часа девятаго:
| וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ | 46 |
о девятем же часе возопи Иисус гласом велиим, глаголя: Или, Или, лима савахфани? Еже есть, Боже Мой, Боже Мой, вскую Мя еси оставил?
| ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃ | 47 |
Нецыи же от ту стоящих слышавше глаголаху, яко Илию глашает Сей.
| וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ | 48 |
И абие тек един от них, и приемь губу, исполнив же оцта, и вонзе на трость, напаяше Его.
| ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃ | 49 |
Прочии же глаголаху: остави, да видим, аще приидет Илиа спасти Его.
| וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃ | 50 |
Иисус же, паки возопив гласом велиим, испусти дух.
| והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃ | 51 |
И се, завеса церковная раздрася на двое с вышняго края до нижняго: и земля потрясеся: и камение распадеся:
| והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ | 52 |
и гроби отверзошася: и многа телеса усопших святых восташа:
| ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ | 53 |
и изшедше из гроб, по воскресении Его, внидоша во святый град и явишася мнозем.
| ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ | 54 |
Сотник же и иже с ним стрегущии Иисуса, видевше трус и бывшая, убояшася зело, глаголюще: воистинну Божий Сын бе Сей.
| ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ | 55 |
Бяху же ту и жены многи издалеча зрящя, яже идоша по Иисусе от Галилеи, служащя Ему:
| ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃ | 56 |
в нихже бе Мариа Магдалина, и Мариа Иакова и Иосии мати, и мати сыну Зеведеову.
| ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃ | 57 |
Позде же бывшу, прииде человек богат от Аримафеа, именем Иосиф, иже и сам учися у Иисуса:
| ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃ | 58 |
сей приступль к Пилату, проси телесе Иисусова. Тогда Пилат повеле дати тело.
| ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃ | 59 |
И приемь тело Иосиф, обвит е плащаницею чистою
| וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃ | 60 |
и положи е в новем своем гробе, егоже изсече в камени: и возвалив камень велий над двери гроба, отиде.
| ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃ | 61 |
Бе же ту Мариа Магдалина и другая Мариа, седяще прямо гроба.
| ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃ | 62 |
Во утрий же день, иже есть по пятце, собрашася архиерее и фарисее к Пилату,
| ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃ | 63 |
глаголюще: господи, помянухом, яко льстец он рече, еще сый жив: по триех днех востану:
| לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃ | 64 |
повели убо утвердити гроб до третияго дне, да не како пришедше ученицы Его нощию украдут Его и рекут людем: воста от мертвых: и будет последняя лесть горша первыя.
| ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃ | 65 |
Рече же им Пилат: имате кустодию: идите, утвердите, якоже весте.
| וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃ | 66 |
Они же шедше утвердиша гроб, знаменавше камень с кустодиею.
