מתיו 15
| אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ | 1 |
Then Pharisees and scribes came to Jesus from Jerusalem, saying,
| ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ | 2 |
“Why do your disciples disobey the tradition of the elders? For they don’t wash their hands when they eat bread.”
| ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ | 3 |
He answered them, “Why do you also disobey the commandment of God because of your tradition?
| כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ | 4 |
For God commanded, ‘Honor your father and your mother,’ and, ‘He who speaks evil of father or mother, let him be put to death.’
| ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ | 5 |
But you say, ‘Whoever may tell his father or his mother, “Whatever help you might otherwise have gotten from me is a gift devoted to God,”
| ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ | 6 |
he shall not honor his father or mother.’ You have made the commandment of God void because of your tradition.
| חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ | 7 |
You hypocrites! Well did Isaiah prophesy of you, saying,
| העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ | 8 |
‘These people draw near to me with their mouth, and honor me with their lips; but their heart is far from me.
| ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ | 9 |
And they worship me in vain, teaching as doctrine rules made by men.’”
| ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ | 10 |
He summoned the multitude, and said to them, “Hear, and understand.
| לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ | 11 |
That which enters into the mouth doesn’t defile the man; but that which proceeds out of the mouth, this defiles the man.”
| ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ | 12 |
Then the disciples came and said to him, “Do you know that the Pharisees were offended when they heard this saying?”
| ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ | 13 |
But he answered, “Every plant which my heavenly Father didn’t plant will be uprooted.
| הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ | 14 |
Leave them alone. They are blind guides of the blind. If the blind guide the blind, both will fall into a pit.”
| ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ | 15 |
Peter answered him, “Explain the parable to us.”
| ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ | 16 |
So Jesus said, “Do you also still not understand?
| העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ | 17 |
Don’t you understand that whatever goes into the mouth passes into the belly and then out of the body?
| אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ | 18 |
But the things which proceed out of the mouth come out of the heart, and they defile the man.
| כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ | 19 |
For out of the heart come evil thoughts, murders, adulteries, sexual sins, thefts, false testimony, and blasphemies.
| אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ | 20 |
These are the things which defile the man; but to eat with unwashed hands doesn’t defile the man.”
| ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ | 21 |
Jesus went out from there and withdrew into the region of Tyre and Sidon.
| והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ | 22 |
Behold, a Canaanite woman came out from those borders and cried, saying, “Have mercy on me, Lord, you son of David! My daughter is severely possessed by a demon!”
| והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ | 23 |
But he answered her not a word. His disciples came and begged him, saying, “Send her away; for she cries after us.”
| ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ | 24 |
But he answered, “I wasn’t sent to anyone but the lost sheep of the house of Israel.”
| והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ | 25 |
But she came and worshiped him, saying, “Lord, help me.”
| ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ | 26 |
But he answered, “It is not appropriate to take the children’s bread and throw it to the dogs.”
| ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ | 27 |
But she said, “Yes, Lord, but even the dogs eat the crumbs which fall from their masters’ table.”
| ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ | 28 |
Then Jesus answered her, “Woman, great is your faith! Be it done to you even as you desire.” And her daughter was healed from that hour.
| ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ | 29 |
Jesus departed from there and came near to the sea of Galilee; and he went up on the mountain and sat there.
| ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ | 30 |
Great multitudes came to him, having with them the lame, blind, mute, maimed, and many others, and they put them down at his feet. He healed them,
| ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ | 31 |
so that the multitude wondered when they saw the mute speaking, the injured healed, the lame walking, and the blind seeing—and they glorified the God of Israel.
| ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ | 32 |
Jesus summoned his disciples and said, “I have compassion on the multitude, because they have continued with me now three days and have nothing to eat. I don’t want to send them away fasting, or they might faint on the way.”
| ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ | 33 |
The disciples said to him, “Where could we get so many loaves in a deserted place as to satisfy so great a multitude?”
| ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ | 34 |
Jesus said to them, “How many loaves do you have?” They said, “Seven, and a few small fish.”
| ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ | 35 |
He commanded the multitude to sit down on the ground;
| ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ | 36 |
and he took the seven loaves and the fish. He gave thanks and broke them, and gave to the disciples, and the disciples to the multitudes.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ | 37 |
They all ate and were filled. They took up seven baskets full of the broken pieces that were left over.
| והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ | 38 |
Those who ate were four thousand men, in addition to women and children.
| וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃ | 39 |
Then he sent away the multitudes, got into the boat, and came into the borders of Magdala.
