מארק 5
| ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃ | 1 |
They came to the other side of the sea, into the country of the Gadarenes.
| והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ | 2 |
When he had come out of the boat, immediately a man with an unclean spirit met him out of the tombs.
| ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃ | 3 |
He lived in the tombs. Nobody could bind him any more, not even with chains,
| כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ | 4 |
because he had been often bound with fetters and chains, and the chains had been torn apart by him, and the fetters broken in pieces. Nobody had the strength to tame him.
| ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃ | 5 |
Always, night and day, in the tombs and in the mountains, he was crying out, and cutting himself with stones.
| ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ | 6 |
When he saw Jesus from afar, he ran and bowed down to him,
| ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ | 7 |
and crying out with a loud voice, he said, “What have I to do with you, Jesus, you Son of the Most High God? I adjure you by God, don’t torment me.”
| כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ | 8 |
For he said to him, “Come out of the man, you unclean spirit!”
| וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ | 9 |
He asked him, “What is your name?” He said to him, “My name is Legion, for we are many.”
| ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ | 10 |
He begged him much that he would not send them away out of the country.
| ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ | 11 |
Now on the mountainside there was a great herd of pigs feeding.
| ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ | 12 |
All the demons begged him, saying, “Send us into the pigs, that we may enter into them.”
| וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃ | 13 |
At once Jesus gave them permission. The unclean spirits came out and entered into the pigs. The herd of about two thousand rushed down the steep bank into the sea, and they were drowned in the sea.
| וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃ | 14 |
Those who fed the pigs fled, and told it in the city and in the country. The people came to see what it was that had happened.
| ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃ | 15 |
They came to Jesus, and saw him who had been possessed by demons sitting, clothed, and in his right mind, even him who had the legion; and they were afraid.
| ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃ | 16 |
Those who saw it declared to them what happened to him who was possessed by demons, and about the pigs.
| ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃ | 17 |
They began to beg him to depart from their region.
| ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃ | 18 |
As he was entering into the boat, he who had been possessed by demons begged him that he might be with him.
| ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ | 19 |
He didn’t allow him, but said to him, “Go to your house, to your friends, and tell them what great things the Lord has done for you and how he had mercy on you.”
| וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃ | 20 |
He went his way, and began to proclaim in Decapolis how Jesus had done great things for him, and everyone marveled.
| וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃ | 21 |
When Jesus had crossed back over in the boat to the other side, a great multitude was gathered to him; and he was by the sea.
| והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ | 22 |
Behold, one of the rulers of the synagogue, Jairus by name, came; and seeing him, he fell at his feet
| ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃ | 23 |
and begged him much, saying, “My little daughter is at the point of death. Please come and lay your hands on her, that she may be made healthy, and live.”
| וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ | 24 |
He went with him, and a great multitude followed him, and they pressed upon him on all sides.
| ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ | 25 |
A certain woman who had a discharge of blood for twelve years,
| והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ | 26 |
and had suffered many things by many physicians, and had spent all that she had, and was no better, but rather grew worse,
| ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ | 27 |
having heard the things concerning Jesus, came up behind him in the crowd and touched his clothes.
| כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ | 28 |
For she said, “If I just touch his clothes, I will be made well.”
| וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃ | 29 |
Immediately the flow of her blood was dried up, and she felt in her body that she was healed of her affliction.
| וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ | 30 |
Immediately Jesus, perceiving in himself that the power had gone out from him, turned around in the crowd and asked, “Who touched my clothes?”
| ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ | 31 |
His disciples said to him, “You see the multitude pressing against you, and you say, ‘Who touched me?’”
| ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ | 32 |
He looked around to see her who had done this thing.
| ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ | 33 |
But the woman, fearing and trembling, knowing what had been done to her, came and fell down before him, and told him all the truth.
| ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃ | 34 |
He said to her, “Daughter, your faith has made you well. Go in peace, and be cured of your disease.”
| עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ | 35 |
While he was still speaking, people came from the synagogue ruler’s house, saying, “Your daughter is dead. Why bother the Teacher any more?”
| וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ | 36 |
But Jesus, when he heard the message spoken, immediately said to the ruler of the synagogue, “Don’t be afraid, only believe.”
| ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ | 37 |
He allowed no one to follow him except Peter, James, and John the brother of James.
| ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ | 38 |
He came to the synagogue ruler’s house, and he saw an uproar, weeping, and great wailing.
| ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ | 39 |
When he had entered in, he said to them, “Why do you make an uproar and weep? The child is not dead, but is asleep.”
| וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ | 40 |
They ridiculed him. But he, having put them all out, took the father of the child, her mother, and those who were with him, and went in where the child was lying.
| ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ | 41 |
Taking the child by the hand, he said to her, “Talitha cumi!” which means, being interpreted, “Girl, I tell you, get up!”
| ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ | 42 |
Immediately the girl rose up and walked, for she was twelve years old. They were amazed with great amazement.
| ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃ | 43 |
He strictly ordered them that no one should know this, and commanded that something should be given to her to eat.
