מארק 14
| ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ | 1 |
It was now two days before the Passover and the Feast of Unleavened Bread, and the chief priests and the scribes sought how they might seize him by deception and kill him.
| ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ | 2 |
For they said, “Not during the feast, because there might be a riot among the people.”
| ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃ | 3 |
While he was at Bethany, in the house of Simon the leper, as he sat at the table, a woman came having an alabaster jar of ointment of pure nard—very costly. She broke the jar and poured it over his head.
| ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃ | 4 |
But there were some who were indignant among themselves, saying, “Why has this ointment been wasted?
| כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃ | 5 |
For this might have been sold for more than three hundred denarii and given to the poor.” So they grumbled against her.
| ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃ | 6 |
But Jesus said, “Leave her alone. Why do you trouble her? She has done a good work for me.
| כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃ | 7 |
For you always have the poor with you, and whenever you want to, you can do them good; but you will not always have me.
| את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃ | 8 |
She has done what she could. She has anointed my body beforehand for the burying.
| אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃ | 9 |
Most certainly I tell you, wherever this Good News may be preached throughout the whole world, that which this woman has done will also be spoken of for a memorial of her.”
| ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃ | 10 |
Judas Iscariot, who was one of the twelve, went away to the chief priests, that he might deliver him to them.
| והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ | 11 |
They, when they heard it, were glad, and promised to give him money. He sought how he might conveniently deliver him.
| ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃ | 12 |
On the first day of unleavened bread, when they sacrificed the Passover, his disciples asked him, “Where do you want us to go and prepare that you may eat the Passover?”
| וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ | 13 |
He sent two of his disciples and said to them, “Go into the city, and there a man carrying a pitcher of water will meet you. Follow him,
| ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ | 14 |
and wherever he enters in, tell the master of the house, ‘The Teacher says, “Where is the guest room, where I may eat the Passover with my disciples?”’
| והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃ | 15 |
He will himself show you a large upper room furnished and ready. Get ready for us there.”
| ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃ | 16 |
His disciples went out, and came into the city, and found things as he had said to them, and they prepared the Passover.
| ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃ | 17 |
When it was evening he came with the twelve.
| ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃ | 18 |
As they sat and were eating, Jesus said, “Most certainly I tell you, one of you will betray me—he who eats with me.”
| ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ | 19 |
They began to be sorrowful, and to ask him one by one, “Surely not I?” And another said, “Surely not I?”
| ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃ | 20 |
He answered them, “It is one of the twelve, he who dips with me in the dish.
| הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃ | 21 |
For the Son of Man goes as it is written about him, but woe to that man by whom the Son of Man is betrayed! It would be better for that man if he had not been born.”
| ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ | 22 |
As they were eating, Jesus took bread, and when he had blessed it, he broke it and gave to them, and said, “Take, eat. This is my body.”
| ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ | 23 |
He took the cup, and when he had given thanks, he gave to them. They all drank of it.
| ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃ | 24 |
He said to them, “This is my blood of the new covenant, which is poured out for many.
| אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃ | 25 |
Most certainly I tell you, I will no more drink of the fruit of the vine until that day when I drink it anew in God’s Kingdom.”
| ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ | 26 |
When they had sung a hymn, they went out to the Mount of Olives.
| ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ | 27 |
Jesus said to them, “All of you will be made to stumble because of me tonight, for it is written, ‘I will strike the shepherd, and the sheep will be scattered.’
| ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃ | 28 |
However, after I am raised up, I will go before you into Galilee.”
| ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃ | 29 |
But Peter said to him, “Although all will be offended, yet I will not.”
| ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃ | 30 |
Jesus said to him, “Most certainly I tell you that you today, even this night, before the rooster crows twice, you will deny me three times.”
| והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃ | 31 |
But he spoke all the more, “If I must die with you, I will not deny you.” They all said the same thing.
| ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ | 32 |
They came to a place which was named Gethsemane. He said to his disciples, “Sit here while I pray.”
| ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ | 33 |
He took with him Peter, James, and John, and began to be greatly troubled and distressed.
| ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ | 34 |
He said to them, “My soul is exceedingly sorrowful, even to death. Stay here and watch.”
| ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ | 35 |
He went forward a little, and fell on the ground, and prayed that if it were possible, the hour might pass away from him.
| ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ | 36 |
He said, “Abba, Father, all things are possible to you. Please remove this cup from me. However, not what I desire, but what you desire.”
| ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃ | 37 |
He came and found them sleeping, and said to Peter, “Simon, are you sleeping? Couldn’t you watch one hour?
| שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ | 38 |
Watch and pray, that you may not enter into temptation. The spirit indeed is willing, but the flesh is weak.”
| ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃ | 39 |
Again he went away and prayed, saying the same words.
| וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ | 40 |
Again he returned and found them sleeping, for their eyes were very heavy; and they didn’t know what to answer him.
| ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃ | 41 |
He came the third time and said to them, “Sleep on now, and take your rest. It is enough. The hour has come. Behold, the Son of Man is betrayed into the hands of sinners.
| קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃ | 42 |
Arise! Let’s get going. Behold, he who betrays me is at hand.”
| עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ | 43 |
Immediately, while he was still speaking, Judas, one of the twelve, came—and with him a multitude with swords and clubs, from the chief priests, the scribes, and the elders.
| והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃ | 44 |
Now he who betrayed him had given them a sign, saying, “Whomever I will kiss, that is he. Seize him, and lead him away safely.”
| הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃ | 45 |
When he had come, immediately he came to him and said, “Rabbi! Rabbi!” and kissed him.
| וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ | 46 |
They laid their hands on him and seized him.
| ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ | 47 |
But a certain one of those who stood by drew his sword and struck the servant of the high priest, and cut off his ear.
| ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ | 48 |
Jesus answered them, “Have you come out, as against a robber, with swords and clubs to seize me?
| ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ | 49 |
I was daily with you in the temple teaching, and you didn’t arrest me. But this is so that the Scriptures might be fulfilled.”
| ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ | 50 |
They all left him, and fled.
| ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃ | 51 |
A certain young man followed him, having a linen cloth thrown around himself over his naked body. The young men grabbed him,
| והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃ | 52 |
but he left the linen cloth and fled from them naked.
| ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃ | 53 |
They led Jesus away to the high priest. All the chief priests, the elders, and the scribes came together with him.
| ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃ | 54 |
Peter had followed him from a distance, until he came into the court of the high priest. He was sitting with the officers, and warming himself in the light of the fire.
| וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ | 55 |
Now the chief priests and the whole council sought witnesses against Jesus to put him to death, and found none.
| כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ | 56 |
For many gave false testimony against him, and their testimony didn’t agree with each other.
| ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃ | 57 |
Some stood up and gave false testimony against him, saying,
| שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃ | 58 |
“We heard him say, ‘I will destroy this temple that is made with hands, and in three days I will build another made without hands.’”
| וגם בזאת עדותם לא שותה׃ | 59 |
Even so, their testimony didn’t agree.
| ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃ | 60 |
The high priest stood up in the middle, and asked Jesus, “Have you no answer? What is it which these testify against you?”
| והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ | 61 |
But he stayed quiet, and answered nothing. Again the high priest asked him, “Are you the Christ, the Son of the Blessed?”
| ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ | 62 |
Jesus said, “I am. You will see the Son of Man sitting at the right hand of Power, and coming with the clouds of the sky.”
| ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃ | 63 |
The high priest tore his clothes and said, “What further need have we of witnesses?
| שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ | 64 |
You have heard the blasphemy! What do you think?” They all condemned him to be worthy of death.
| ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃ | 65 |
Some began to spit on him, and to cover his face, and to beat him with fists, and to tell him, “Prophesy!” The officers struck him with the palms of their hands.
| ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ | 66 |
As Peter was in the courtyard below, one of the maids of the high priest came,
| ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃ | 67 |
and seeing Peter warming himself, she looked at him and said, “You were also with the Nazarene, Jesus!”
| ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃ | 68 |
But he denied it, saying, “I neither know nor understand what you are saying.” He went out on the porch, and the rooster crowed.
| ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃ | 69 |
The maid saw him and began again to tell those who stood by, “This is one of them.”
| וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ | 70 |
But he again denied it. After a little while again those who stood by said to Peter, “You truly are one of them, for you are a Galilean, and your speech shows it.”
| ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃ | 71 |
But he began to curse and to swear, “I don’t know this man of whom you speak!”
| והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃ | 72 |
The rooster crowed the second time. Peter remembered the words that Jesus said to him, “Before the rooster crows twice, you will deny me three times.” When he thought about that, he wept.
