לוּקָס 9
| ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃ | 1 |
He called the twelve together and gave them power and authority over all demons, and to cure diseases.
| וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ | 2 |
He sent them out to preach God’s Kingdom and to heal the sick.
| ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃ | 3 |
He said to them, “Take nothing for your journey—no staffs, nor wallet, nor bread, nor money. Don’t have two tunics each.
| והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃ | 4 |
Into whatever house you enter, stay there, and depart from there.
| וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ | 5 |
As many as don’t receive you, when you depart from that city, shake off even the dust from your feet for a testimony against them.”
| ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃ | 6 |
They departed and went throughout the villages, preaching the Good News and healing everywhere.
| וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ | 7 |
Now Herod the tetrarch heard of all that was done by him; and he was very perplexed, because it was said by some that John had risen from the dead,
| ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ | 8 |
and by some that Elijah had appeared, and by others that one of the old prophets had risen again.
| ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃ | 9 |
Herod said, “I beheaded John, but who is this about whom I hear such things?” He sought to see him.
| וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃ | 10 |
The apostles, when they had returned, told him what things they had done. He took them and withdrew apart to a desert region of a city called Bethsaida.
| והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃ | 11 |
But the multitudes, perceiving it, followed him. He welcomed them, spoke to them of God’s Kingdom, and he cured those who needed healing.
| והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃ | 12 |
The day began to wear away; and the twelve came and said to him, “Send the multitude away, that they may go into the surrounding villages and farms and lodge and get food, for we are here in a deserted place.”
| ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃ | 13 |
But he said to them, “You give them something to eat.” They said, “We have no more than five loaves and two fish, unless we should go and buy food for all these people.”
| כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃ | 14 |
For they were about five thousand men. He said to his disciples, “Make them sit down in groups of about fifty each.”
| ויעשו כן ויושיבו את כלם׃ | 15 |
They did so, and made them all sit down.
| ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃ | 16 |
He took the five loaves and the two fish, and looking up to the sky, he blessed them, broke them, and gave them to the disciples to set before the multitude.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃ | 17 |
They ate and were all filled. They gathered up twelve baskets of broken pieces that were left over.
| ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃ | 18 |
As he was praying alone, the disciples were near him, and he asked them, “Who do the multitudes say that I am?”
| ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃ | 19 |
They answered, “‘John the Baptizer,’ but others say, ‘Elijah,’ and others, that one of the old prophets has risen again.”
| ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃ | 20 |
He said to them, “But who do you say that I am?” Peter answered, “The Christ of God.”
| ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃ | 21 |
But he warned them and commanded them to tell this to no one,
| ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃ | 22 |
saying, “The Son of Man must suffer many things, and be rejected by the elders, chief priests, and scribes, and be killed, and the third day be raised up.”
| ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃ | 23 |
He said to all, “If anyone desires to come after me, let him deny himself, take up his cross, and follow me.
| כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃ | 24 |
For whoever desires to save his life will lose it, but whoever will lose his life for my sake will save it.
| כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃ | 25 |
For what does it profit a man if he gains the whole world, and loses or forfeits his own self?
| כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃ | 26 |
For whoever will be ashamed of me and of my words, of him will the Son of Man be ashamed when he comes in his glory, and the glory of the Father, and of the holy angels.
| ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃ | 27 |
But I tell you the truth: There are some of those who stand here who will in no way taste of death until they see God’s Kingdom.”
| ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃ | 28 |
About eight days after these sayings, he took with him Peter, John, and James, and went up onto the mountain to pray.
| ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃ | 29 |
As he was praying, the appearance of his face was altered, and his clothing became white and dazzling.
| והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃ | 30 |
Behold, two men were talking with him, who were Moses and Elijah,
| אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃ | 31 |
who appeared in glory and spoke of his departure, which he was about to accomplish at Jerusalem.
| ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃ | 32 |
Now Peter and those who were with him were heavy with sleep, but when they were fully awake, they saw his glory, and the two men who stood with him.
| ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃ | 33 |
As they were parting from him, Peter said to Jesus, “Master, it is good for us to be here. Let’s make three tents: one for you, one for Moses, and one for Elijah,” not knowing what he said.
| הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ | 34 |
While he said these things, a cloud came and overshadowed them, and they were afraid as they entered into the cloud.
| ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ | 35 |
A voice came out of the cloud, saying, “This is my beloved Son. Listen to him!”
| ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃ | 36 |
When the voice came, Jesus was found alone. They were silent, and told no one in those days any of the things which they had seen.
| ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃ | 37 |
On the next day, when they had come down from the mountain, a great multitude met him.
| והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃ | 38 |
Behold, a man from the crowd called out, saying, “Teacher, I beg you to look at my son, for he is my only born child.
| והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃ | 39 |
Behold, a spirit takes him, he suddenly cries out, and it convulses him so that he foams; and it hardly departs from him, bruising him severely.
| ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ | 40 |
I begged your disciples to cast it out, and they couldn’t.”
| ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃ | 41 |
Jesus answered, “Faithless and perverse generation, how long shall I be with you and bear with you? Bring your son here.”
| ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃ | 42 |
While he was still coming, the demon threw him down and convulsed him violently. But Jesus rebuked the unclean spirit, healed the boy, and gave him back to his father.
| וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃ | 43 |
They were all astonished at the majesty of God. But while all were marveling at all the things which Jesus did, he said to his disciples,
| שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃ | 44 |
“Let these words sink into your ears, for the Son of Man will be delivered up into the hands of men.”
| והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃ | 45 |
But they didn’t understand this saying. It was concealed from them, that they should not perceive it, and they were afraid to ask him about this saying.
| ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃ | 46 |
An argument arose among them about which of them was the greatest.
| וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃ | 47 |
Jesus, perceiving the reasoning of their hearts, took a little child, and set him by his side,
| ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃ | 48 |
and said to them, “Whoever receives this little child in my name receives me. Whoever receives me receives him who sent me. For whoever is least among you all, this one will be great.”
| ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃ | 49 |
John answered, “Master, we saw someone casting out demons in your name, and we forbade him, because he doesn’t follow with us.”
| ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃ | 50 |
Jesus said to him, “Don’t forbid him, for he who is not against us is for us.”
| ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃ | 51 |
It came to pass, when the days were near that he should be taken up, he intently set his face to go to Jerusalem
| וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃ | 52 |
and sent messengers before his face. They went and entered into a village of the Samaritans, so as to prepare for him.
| ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃ | 53 |
They didn’t receive him, because he was traveling with his face set toward Jerusalem.
| ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ | 54 |
When his disciples, James and John, saw this, they said, “Lord, do you want us to command fire to come down from the sky and destroy them, just as Elijah did?”
| ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃ | 55 |
But he turned and rebuked them, “You don’t know of what kind of spirit you are.
| כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃ | 56 |
For the Son of Man didn’t come to destroy men’s lives, but to save them.” They went to another village.
| ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ | 57 |
As they went on the way, a certain man said to him, “I want to follow you wherever you go, Lord.”
| ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ | 58 |
Jesus said to him, “The foxes have holes and the birds of the sky have nests, but the Son of Man has no place to lay his head.”
| ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ | 59 |
He said to another, “Follow me!” But he said, “Lord, allow me first to go and bury my father.”
| ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃ | 60 |
But Jesus said to him, “Leave the dead to bury their own dead, but you go and announce God’s Kingdom.”
| ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃ | 61 |
Another also said, “I want to follow you, Lord, but first allow me to say good-bye to those who are at my house.”
| ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃ | 62 |
But Jesus said to him, “No one, having put his hand to the plow and looking back, is fit for God’s Kingdom.”
