לוּקָס 8
| ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃ | 1 |
Et factum est deinceps, et ipse iter faciebat per civitates, et castella praedicans, et evangelizans regnum Dei: et duodecim cum illo,
| ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃ | 2 |
et mulieres aliquae, quae erant curatae a spiritibus malignis, et infirmatibus: Maria, quae vocatur Magdalene, de qua septem daemonia exierant,
| ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃ | 3 |
et Ioanna uxor Chusae procuratoris Herodis, et Susanna, et aliae multae, quae ministrabant ei de facultatibus suis.
| ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃ | 4 |
Cum autem turba plurima convenirent, et de civitatibus properarent ad eum, dixit per similitudinem:
| הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃ | 5 |
Exiit qui seminat, seminare semen suum: et dum seminat, aliud cecidit secus viam, et conculcatum est, et volucres caeli comederunt illud.
| ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃ | 6 |
Et aliud cecidit supra petram: et natum aruit, quia non habebat humorem.
| ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃ | 7 |
Et aliud cecidit inter spinas, et simul exortae spinae suffocaverunt illud.
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 8 |
Et aliud cecidit in terram bonam: et ortum fecit fructum centuplum. Haec dicens clamabat: Qui habet aures audiendi, audiat.
| וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃ | 9 |
Interrogabant autem eum discipuli eius, quae esset haec parabola.
| ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃ | 10 |
Quibus ipse dixit: Vobis datum est nosse mysterium regni Dei, ceteris autem in parabolis: ut videntes non videant, et audientes non intelligant.
| וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ | 11 |
Est autem haec parabola: Semen est verbum Dei.
| ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃ | 12 |
Qui autem secus viam, hi sunt qui audiunt: deinde venit diabolus, et tollit verbum de corde eorum, ne credentes salvi fiant.
| ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃ | 13 |
Nam qui supra petram: qui cum audierint, cum gaudio suscipiunt verbum: et hi radices non habent: quia ad tempus credunt, et in tempore tentationis recedunt.
| ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃ | 14 |
Quod autem in spinas cecidit: hi sunt, qui audierunt, et a solicitudinibus, et divitiis, et voluptatibus vitae euntes, suffocantur, et non referunt fructum.
| ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃ | 15 |
Quod autem in bonam terram: hi sunt, qui in corde bono et optimo audientes verbum retinent, et fructum afferunt in patientia.
| ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃ | 16 |
Nemo autem lucernam accendens, operit eam vase, aut subtus lectum ponit: sed supra candelabrum ponit, ut intrantes videant lumen.
| כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃ | 17 |
Non est enim occultum, quod non manifestetur: nec absconditum, quod non cognoscatur, et in palam veniat.
| לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃ | 18 |
Videte ergo quomodo audiatis? Qui enim habet, dabitur illi: et quicumque non habet, etiam quod putat se habere, auferetur ab illo.
| ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃ | 19 |
Venerunt autem ad illum mater, et fratres eius, et non poterant adire eum prae turba.
| ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃ | 20 |
Et nunciatum est illi: Mater tua, et fratres tui stant foris, volentes te videre.
| ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃ | 21 |
Qui respondens, dixit ad eos: Mater mea, et fratres mei hi sunt, qui verbum Dei audiunt, et faciunt.
| ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃ | 22 |
Factum est autem in una dierum: et ipse ascendit in naviculam, et discipuli eius, et ait ad illos: Transfretemus trans stagnum. Et ascenderunt.
| ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃ | 23 |
Et navigantibus illis, obdormivit, et descendit procella venti in stagnum, et compellebantur, et periclitabantur.
| ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ | 24 |
Accedentes autem suscitaverunt eum, dicentes: Praeceptor, perimus. At ille surgens, increpavit ventum, et tempestatem aquae, et cessavit: et facta est tranquillitas.
| ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃ | 25 |
Dixit autem illis: Ubi est fides vestra? Qui timentes, mirati sunt ad invicem, dicentes: Quis putas hic est, quia ventis, et mari imperat, et obediunt ei?
| ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ | 26 |
Et navigaverunt ad regionem Gerasenorum, quae est contra Galilaeam.
| ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃ | 27 |
Et cum de navi egressus esset ad terram, occurrit illi vir quidam, qui habebat daemonium iam temporibus multis, et vestimento non induebatur, neque in domo manebat, sed in monumentis.
| וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃ | 28 |
Is, ut vidit Iesum, procidit ante illum: et exclamans voce magna, dixit: Quid mihi, et tibi est Iesu Fili Dei Altissimi? obsecro te, ne me torqueas.
| כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃ | 29 |
Praecipiebat enim spiritui immundo ut exiret ab homine. Multis enim temporibus arripiebat illum, et vinciebatur catenis, et compedibus custoditus. et ruptis vinculis agebatur a daemonio in deserta.
| וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ | 30 |
Interrogavit autem illum Iesus, dicens: Quod tibi nomen est? At ille dixit: Legio: quia intraverant daemonia multa in eum.
| ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ (Abyssos g12) | 31 |
Et rogabant illum ne imperaret illis ut in abyssum irent. (Abyssos g12)
| ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ | 32 |
Erat autem ibi grex porcorum multorum pascentium in monte: et rogabant eum, ut permitteret eis in illos ingredi. Et permisit illis.
| ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃ | 33 |
Exierunt ergo daemonia ab homine, et intraverunt in porcos: et impetu abiit grex per praeceps in stagnum, et suffocatus est.
| וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ | 34 |
Quod ut viderunt factum qui pascebant, fugerunt, et nunciaverunt in civitatem, et in villas.
| ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ | 35 |
Exierunt autem videre quod factum est, et venerunt ad Iesum: et invenerunt hominem sedentem, a quo daemonia exierant, vestitum ac sana mente ad pedes eius, et timuerunt.
| ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ | 36 |
Nunciaverunt autem illis et qui viderant, quomodo sanus factus esset a legione:
| ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ | 37 |
et rogaverunt illum omnis multitudo regionis Gerasenorum ut discederet ab ipsis: quia magno timore tenebantur. Ipse autem ascendens navim, reversus est.
| ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃ | 38 |
Et rogabat illum vir, a quo daemonia exierant, ut cum eo esset. Dimisit autem eum Iesus, dicens:
| שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃ | 39 |
Redi in domum tuam, et narra quanta tibi fecit Deus. Et abiit per universam civitatem, praedicans quanta illi fecisset Iesus.
| ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃ | 40 |
Factum est autem cum rediisset Iesus, excepit illum turba. erunt enim omnes expectantes eum.
| והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃ | 41 |
Et ecce venit vir, cui nomen Iairus, et ipse princeps synagogae erat: et cecidit ad pedes Iesu, rogans eum ut intraret in domum eius,
| כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃ | 42 |
quia unica filia erat ei fere annorum duodecim, et haec moriebatur. Et contigit, dum iret, a turba comprimebatur.
| ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃ | 43 |
Et mulier quaedam erat in fluxu sanguinis ab annis duodecim, quae in medicos erogaverat omnem substantiam suam, nec ab ullo potuit curari:
| היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ | 44 |
accessit retro, et tetigit fimbriam vestimenti eius: et confestim stetit fluxus sanguinis eius.
| ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ | 45 |
Et ait Iesus: Quis est, qui me tetigit? Negantibus autem omnibus, dixit Petrus, et qui cum illo erant: Praeceptor, turbae te comprimunt, et affligunt, et dicis: Quis me tetigit?
| ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ | 46 |
Et dicit Iesus: Tetigit me aliquis. nam et ego novi virtutem de me exiisse.
| ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ | 47 |
Videns autem mulier, quia non latuit, tremens venit, et procidit ante pedes eius: et ob quam causam tetigerit eum, indicavit coram omni populo: et quemadmodum confestim sanata sit.
| ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ | 48 |
At ipse dixit ei: Filia, fides tua salvam te fecit: vade in pace.
| עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃ | 49 |
Adhuc illo loquente, venit quidam ad principem synagogae, dicens ei: Quia mortua est filia tua, noli vexare illum.
| וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃ | 50 |
Iesus autem, audito hoc verbo, respondit patri puellae: Noli timere, crede tantum, et salva erit.
| ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃ | 51 |
Et cum venisset domum, non permisit intrare secum quemquam, nisi Petrum, et Iacobum, et Ioannem, et patrem, et matrem puellae.
| וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃ | 52 |
Flebant autem omnes, et plangebant illam. At ille dixit: Nolite flere, non est mortua puella, sed dormit.
| וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃ | 53 |
Et deridebant eum, scientes quod mortua esset.
| והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃ | 54 |
Ipse autem tenens manum eius clamavit, dicens: Puella, surge.
| ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃ | 55 |
Et reversus est spiritus eius, et surrexit continuo. Et iussit illi dari manducare.
| וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃ | 56 |
Et stupuerunt parentes eius, quibus praecepit ne alicui dicerent quod factum erat.
