לוּקָס 6
| ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃ | 1 |
Now it came to pass for him to be going through the grain fields on a particular sabbath, and his disciples were plucking the ears and were eating, rubbing them in their hands.
| ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃ | 2 |
But some of the Pharisees said to them, Why do ye what is not permitted to do on the sabbath day?
| ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃ | 3 |
And having answered them, Jesus said, Have ye not read even this, what David did when he was hungry, and those who were with him,
| כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃ | 4 |
how he entered into the house of God, and took and ate the loaves of the presentation, and also gave to those who were with him, which is not permitted to eat, except the priests alone?
| ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃ | 5 |
And he said to them, The Son of man is lord also of the sabbath.
| ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ | 6 |
And it also came to pass on another sabbath for him to enter into the synagogue and teach. And a man was there, and his right hand was withered.
| ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ | 7 |
And the scholars and the Pharisees watched if he would heal on the sabbath, so that they might find an accusation against him.
| והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ | 8 |
But he knew their thoughts, and he said to the man who had the withered hand, Rise up, and stand forth in the midst. And having risen, he stood up.
| ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ | 9 |
Then Jesus said to them, I will question you. What? Is it permitted on the sabbath to do good, or to do harm, to save life, or to kill?
| ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃ | 10 |
And having looked around on them all, he said to him, Stretch forth thy hand. And he did, and his hand was restored whole as the other.
| והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃ | 11 |
But they were filled with fury, and deliberated with each other what they might do to Jesus.
| ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃ | 12 |
And he happened in these days to go out onto the mountain to pray, and he was continuing all night in prayer to God.
| ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃ | 13 |
And when it became day, he called his disciples, and chose twelve from them, whom he also named apostles:
| את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃ | 14 |
Simon, whom he also named Peter, and Andrew his brother, James and John, Philip and Bartholomew,
| את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃ | 15 |
Matthew and Thomas, James the son of Alphaeus, and Simon who was called the Zealot,
| את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃ | 16 |
Judas the son of James, and Judas Iscariot who also became a traitor.
| וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃ | 17 |
And having come down with them, he stood on a level place. And a company of his disciples, and a large number of the people from all Judea and Jerusalem, and the maritime Tyre and Sidon, were those who came to hear him, and to be healed from their diseases,
| וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃ | 18 |
also those who were afflicted with unclean spirits. And they were healed.
| וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃ | 19 |
And all the multitude sought to touch him, because power came forth from him, and healed them all.
| והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃ | 20 |
And having lifted up his eyes on his disciples, he said, Blessed are the poor, because the kingdom of God is what belongs to you.
| אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃ | 21 |
Blessed are those who hunger now, because ye will be filled. Blessed are those who weep now, because ye will laugh.
| אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃ | 22 |
Blessed are ye, when men will hate you, and when they will exclude you, and revile you, and cast out your name as evil, because of the Son of man.
| שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃ | 23 |
Rejoice ye in that day, and leap, for behold, your reward is great in heaven, for their fathers did in the same way to the prophets.
| אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃ | 24 |
However, woe to you the rich, because ye have received your consolation.
| אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃ | 25 |
Woe to you who are filled now, because ye will hunger. Woe to you who laugh now, because ye will mourn and weep.
| אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃ | 26 |
Woe when men will speak well of you, for their fathers did in the same way to the false prophets.
| אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃ | 27 |
But I say to you, to those who hear, love your enemies. Do good to those who hate you.
| ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃ | 28 |
Bless those who curse you. Pray for those who mistreat you.
| המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃ | 29 |
To him who strikes thee on the cheek offer the other also, and from him who takes away thy cloak, also do not withhold thy coat.
| וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃ | 30 |
Give to every man who asks thee, and from him who takes away thy personal things do not demand them back.
| וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃ | 31 |
And as ye desire that men would do to you, do ye also to them likewise.
| ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃ | 32 |
And if ye love those who love you, what credit is for you? For even sinners love those who love them.
| ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃ | 33 |
And if ye do good to those who do good to you, what credit is for you? For even sinners do the same.
| ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃ | 34 |
And if ye lend to whom ye hope to receive, what credit is for you? For even sinners lend to sinners, to receive as much again.
| אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃ | 35 |
But love your enemies, and do good, and lend, despairing nothing, and your reward will be great. And ye will be sons of the Most High, because he is good toward the ungrateful and bad.
| לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃ | 36 |
Become ye therefore merciful, even as your Father is merciful.
| ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃ | 37 |
And do not criticize, and ye will, no, not be criticized. And do not condemn, and ye will, no, not be condemned. Forgive, and ye will be forgiven.
| תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃ | 38 |
Give, and it will be given to you, good measure, pressed down, shaken together, and running over, they will give into your bosom. For with the same measure with which ye measure, it will be measured again to you.
| וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃ | 39 |
And he spoke a parable to them. Can a blind man lead a blind man? Will they not both fall into a ditch?
| אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃ | 40 |
A disciple is not above his teacher, but every disciple who is fully developed will be as his teacher.
| ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃ | 41 |
And why do thou see the speck in thy brother's eye, but do not perceive the beam in thine own eye?
| ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃ | 42 |
Or how can thou say to thy brother, Brother, allow me to take out the speck that is in thine eye, when thou thyself do not see the beam in thine own eye? Thou hypocrite, first take out the beam from thine own eye, and then thou will see clearly to take out the speck in thy brother's eye.
| כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃ | 43 |
For a good tree is not producing corrupt fruit, nor a corrupt tree producing good fruit.
| כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃ | 44 |
For each tree is known from its own fruit. For they do not gather figs from thorns, nor do they harvest grapes from a bramble bush.
| האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃ | 45 |
The good man out of the good treasure of his heart brings forth the good, and the bad man out of the bad treasure of his heart brings forth the bad, for out of the abundance of the heart his mouth speaks.
| ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃ | 46 |
And why do ye call me, Lord, Lord, and not do the things that I say?
| כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃ | 47 |
Every man who comes to me, and hears my sayings, and does them, I will show you to whom he is like.
| דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ | 48 |
He is like a man who builds a house, who dug and excavated, and laid a foundation upon the rock. And when a flood developed, the stream beat upon that house, and could not shake it, for it had been founded upon the rock.
| ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃ | 49 |
But he who heard, and not having done, is like a man who built a house upon the soil without a foundation, on which the stream beat, and straightaway it fell. And the ruin of that house became great.
