לוּקָס 23
| ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃ | 1 |
Et surgens omnis multitudo eorum, duxerunt illum ad Pilatum.
| ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ | 2 |
Cœperunt autem illum accusare, dicentes: Hunc invenimus subvertentem gentem nostram, et prohibentem tributa dare Cæsari, et dicentem se Christum regem esse.
| וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ | 3 |
Pilatus autem interrogavit eum, dicens: Tu es rex Judæorum? At ille respondens ait: Tu dicis.
| ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃ | 4 |
Ait autem Pilatus ad principes sacerdotum et turbas: Nihil invenio causæ in hoc homine.
| והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃ | 5 |
At illi invalescebant, dicentes: Commovet populum docens per universam Judæam, incipiens a Galilæa usque huc.
| ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃ | 6 |
Pilatus autem audiens Galilæam, interrogavit si homo Galilæus esset.
| וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃ | 7 |
Et ut cognovit quod de Herodis potestate esset, remisit eum ad Herodem, qui et ipse Jerosolymis erat illis diebus.
| וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃ | 8 |
Herodes autem viso Jesu, gavisus est valde. Erat enim cupiens ex multo tempore videre eum, eo quod audierat multa de eo, et sperabat signum aliquod videre ab eo fieri.
| וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ | 9 |
Interrogabat autem eum multis sermonibus. At ipse nihil illi respondebat.
| ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ | 10 |
Stabant autem principes sacerdotum et scribæ constanter accusantes eum.
| ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ | 11 |
Sprevit autem illum Herodes cum exercitu suo: et illusit indutum veste alba, et remisit ad Pilatum.
| ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃ | 12 |
Et facti sunt amici Herodes et Pilatus in ipsa die: nam antea inimici erant ad invicem.
| ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ | 13 |
Pilatus autem, convocatis principibus sacerdotum, et magistratibus, et plebe,
| ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃ | 14 |
dixit ad illos: Obtulistis mihi hunc hominem, quasi avertentem populum, et ecce ego coram vobis interrogans, nullam causam inveni in homine isto ex his in quibus eum accusatis.
| וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃ | 15 |
Sed neque Herodes: nam remisi vos ad illum, et ecce nihil dignum morte actum est ei.
| על כן איסרנו ואפטרנו׃ | 16 |
Emendatum ergo illum dimittam.
| ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ | 17 |
Necesse autem habebat dimittere eis per diem festum unum.
| ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃ | 18 |
Exclamavit autem simul universa turba, dicens: Tolle hunc, et dimitte nobis Barabbam:
| והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ | 19 |
qui erat propter seditionem quamdam factam in civitate et homicidium missus in carcerem.
| ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃ | 20 |
Iterum autem Pilatus locutus est ad eos, volens dimittere Jesum.
| והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ | 21 |
At illi succlamabant, dicentes: Crucifige, crucifige eum.
| ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ | 22 |
Ille autem tertio dixit ad illos: Quid enim mali fecit iste? nullam causam mortis invenio in eo: corripiam ergo illum et dimittam.
| ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ | 23 |
At illi instabant vocibus magnis postulantes ut crucifigeretur: et invalescebant voces eorum.
| ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ | 24 |
Et Pilatus adjudicavit fieri petitionem eorum.
| ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃ | 25 |
Dimisit autem illis eum qui propter homicidium et seditionem missus fuerat in carcerem, quem petebant: Jesum vero tradidit voluntati eorum.
| וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃ | 26 |
Et cum ducerent eum, apprehenderunt Simonem quemdam Cyrenensem venientem de villa: et imposuerunt illi crucem portare post Jesum.
| וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ | 27 |
Sequebatur autem illum multa turba populi et mulierum, quæ plangebant et lamentabantur eum.
| ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃ | 28 |
Conversus autem ad illas Jesus, dixit: Filiæ Jerusalem, nolite flere super me, sed super vos ipsas flete et super filios vestros.
| כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃ | 29 |
Quoniam ecce venient dies in quibus dicent: Beatæ steriles, et ventres qui non genuerunt, et ubera quæ non lactaverunt.
| אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃ | 30 |
Tunc incipient dicere montibus: Cadite super nos; et collibus: Operite nos.
| כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃ | 31 |
Quia si in viridi ligno hæc faciunt, in arido quid fiet?
| וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃ | 32 |
Ducebantur autem et alii duo nequam cum eo, ut interficerentur.
| ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ | 33 |
Et postquam venerunt in locum qui vocatur Calvariæ, ibi crucifixerunt eum: et latrones, unum a dextris, et alterum a sinistris.
| ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃ | 34 |
Jesus autem dicebat: Pater, dimitte illis: non enim sciunt quid faciunt. Dividentes vero vestimenta ejus, miserunt sortes.
| והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ | 35 |
Et stabat populus spectans, et deridebant eum principes cum eis, dicentes: Alios salvos fecit, se salvum faciat, si hic est Christus Dei electus.
| ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ | 36 |
Illudebant autem ei et milites accedentes, et acetum offerentes ei,
| ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃ | 37 |
et dicentes: Si tu es rex Judæorum, salvum te fac.
| וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃ | 38 |
Erat autem et superscriptio scripta super eum litteris græcis, et latinis, et hebraicis: Hic est rex Judæorum.
| ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ | 39 |
Unus autem de his, qui pendebant, latronibus, blasphemabat eum, dicens: Si tu es Christus, salvum fac temetipsum et nos.
| ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ | 40 |
Respondens autem alter increpabat eum, dicens: Neque tu times Deum, quod in eadem damnatione es.
| והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ | 41 |
Et nos quidem juste, nam digna factis recipimus: hic vero nihil mali gessit.
| ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ | 42 |
Et dicebat ad Jesum: Domine, memento mei cum veneris in regnum tuum.
| ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃ | 43 |
Et dixit illi Jesus: Amen dico tibi: hodie mecum eris in paradiso.
| ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ | 44 |
Erat autem fere hora sexta, et tenebræ factæ sunt in universam terram usque ad horam nonam.
| ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ | 45 |
Et obscuratus est sol, et velum templi scissum est medium.
| ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃ | 46 |
Et clamans voce magna Jesus ait: Pater, in manus tuas commendo spiritum meum. Et hæc dicens, expiravit.
| וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃ | 47 |
Videns autem centurio quod factum fuerat, glorificavit Deum, dicens: Vere hic homo justus erat.
| וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃ | 48 |
Et omnis turba eorum, qui simul aderant ad spectaculum istud, et videbant quæ fiebant, percutientes pectora sua revertebantur.
| וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃ | 49 |
Stabant autem omnes noti ejus a longe, et mulieres, quæ secutæ eum erant a Galilæa, hæc videntes.
| והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃ | 50 |
Et ecce vir nomine Joseph, qui erat decurio, vir bonus et justus:
| אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ | 51 |
hic non consenserat consilio, et actibus eorum: ab Arimathæa civitate Judææ, qui exspectabat et ipse regnum Dei:
| ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ | 52 |
hic accessit ad Pilatum et petiit corpus Jesu:
| ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ | 53 |
et depositum involvit sindone, et posuit eum in monumento exciso, in quo nondum quisquam positus fuerat.
| ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ | 54 |
Et dies erat parasceves, et sabbatum illucescebat.
| ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ | 55 |
Subsecutæ autem mulieres, quæ cum eo venerant de Galilæa, viderunt monumentum, et quemadmodum positum erat corpus ejus.
| ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃ | 56 |
Et revertentes paraverunt aromata, et unguenta: et sabbato quidem siluerunt secundum mandatum.
