לוּקָס 22
| ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃ | 1 |
Přiblížily se Velikonoce.
| והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃ | 2 |
Velekněží a učitelé zákona hledali vhodný způsob, jak Ježíše zprovodit ze světa. Báli se však lidí, kteří se v Jeruzalémě shromažďovali k velikonočním svátkům.
| והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃ | 3 |
Jidáš Iškariotský – jeden z dvanácti Ježíšových učedníků – podlehl satanskému pokušení,
| וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃ | 4 |
odešel za veleknězi a veliteli chrámové stráže a nabídl jim pomoc při Ježíšově zatčení.
| וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃ | 5 |
Ti se samozřejmě zaradovali a slíbili mu odměnu.
| ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃ | 6 |
Jidáš souhlasil a od té chvíle čekal na vhodnou příležitost, kdy by Ježíš mohl být nenápadně, bez mnoha svědků, zatčen.
| ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃ | 7 |
Židé se o Velikonocích scházeli k večeři, při níž jedli nekvašený chléb a předepsaným způsobem připraveného beránka.
| וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃ | 8 |
Proto Ježíš uložil Petrovi a Janovi, aby tuto večeři uchystali pro něj a ostatní učedníky.
| ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃ | 9 |
Zeptali se: „Kde chceš, abychom ji udělali?“
| ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃ | 10 |
Odpověděl: „Když přijdete do města, potkáte muže, který ponese džbán vody. Jděte za ním do domu, kam vejde. Majiteli domu řekněte:
| ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ | 11 |
‚Mistr tě žádá abys nám ukázal místnost, ve které by se mohl se svými učedníky sejít k velikonoční večeři.‘
| והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃ | 12 |
Zavede vás do velké jídelny v horním patře. Tam všechno nachystejte.“
| וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃ | 13 |
Odešli a našli všechno přesně tak, jak jim Ježíš řekl, a připravili velikonočního beránka.
| ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ | 14 |
Ve stanovenou hodinu zaujal Ježíš se svými dvanácti apoštoly místo u stolu.
| ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃ | 15 |
Řekl jim: „Velice jsem si přál ještě jíst s vámi beránka, dříve než budu trpět.
| כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ | 16 |
Je to naposledy, co ho takto jíme. Záhy se totiž stane to, co vám Bůh oběťmi velikonočního beránka naznačoval.“
| ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃ | 17 |
Když jim po modlitbě podával kalich s vínem,
| כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃ | 18 |
řekl, že už ho s nimi nebude pít, dokud se nesejdou k hostině v nebi.
| ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃ | 19 |
Pak vzal chléb, poděkoval Bohu, rozlámal ho a podával svým učedníkům se slovy: „To je moje tělo, které se za vás obětuje. Tímto způsobem si mne vždycky znovu připomínejte.“
| וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃ | 20 |
Po večeři jim podal opět víno a řekl: „Tento kalich je znamením nové smlouvy Boha s člověkem, zpečetěné krví, kterou za vás proliji.
| אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃ | 21 |
Zde u stolu sedí člověk, který se tváří jako přítel, ale je odhodlán mne zradit.
| כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃ | 22 |
Vím, že musím zemřít, ale běda zrádci.“
| והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃ | 23 |
Po těchto slovech se začali mezi sebou dohadovat, kdo z nich by byl schopen něčeho takového.
| וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ | 24 |
Nakonec mezi nimi vznikl spor, kdo z nich je přednější.
| ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ | 25 |
Ježíš jim řekl: „Vládci panují nad svými poddanými a dávají si říkat dobrodinci.
| ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃ | 26 |
U vás ať je tomu naopak. Nechtějte panovat, ale sloužit. Kdo je mezi vámi nejvyšší, ať jedná, jako by byl nejnižší, kdo je vůdčí osobností, ať slouží druhým.
| כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ | 27 |
Kdo je přednější? Ten, kdo sedí za stolem a dá se obsluhovat, nebo ten, kdo obsluhuje? Obecně platí, že ten, kdo se dá obsluhovat. Vidíte, a já jsem mezi vámi jako ten, kdo slouží.
| ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃ | 28 |
Až dosud jste mi v mých zkouškách stáli věrně po boku.
| לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃ | 29 |
Můj Otec mi dal království a já vám uděluji právo,
| למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃ | 30 |
abyste v tom království jedli a pili u mého stolu. Však také usednete na soudné stolice a budete soudit dvanáct izraelských rodů.“
| ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ | 31 |
Pak oslovil Šimona Petra: „Satan si vyžádal, aby vás mohl prosívat jako obilí,
| ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃ | 32 |
ale já jsem se za tebe přimlouval, aby tvoje víra vydržela. A až se pak obrátíš, utvrzuj ve víře své bratry.“
| והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ | 33 |
Šimon odpověděl: „Pane, s tebou jsem odhodlán jít do vězení i na smrt.“
| ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃ | 34 |
Ježíš mu řekl: „Říkám ti, Petře, že dříve než dnes zakokrhá první kohout, třikrát popřeš, žes mne znal.“
| ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃ | 35 |
Pak jim ještě řekl: „Posílal jsem vás za lidmi bez peněz, bez zásob a bosé. Můžete říci, že jste měli v něčem nedostatek?“Oni odpověděli: „Ne, ani v nejmenším.“
| ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃ | 36 |
Ježíš pokračoval. „Teď se situace mění, přijde pro vás těžká doba. Dobře se na ni vybavte a vyzbrojte.
| כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃ | 37 |
Brzy budu souzen jako zločinec, jak to bylo předpověděno. Prorocká slova o mně se plní.“
| ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃ | 38 |
Řekli: „Pane, máme tu dva meče.“Ježíš odpověděl: „To stačí.“
| ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ | 39 |
Pak se jako obvykle vydal na Olivovu horu a jeho učedníci ho provázeli.
| ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃ | 40 |
Když došli na místo, řekl jim: „Modlete se, abyste obstáli v těžkých zkouškách, které vás čekají.“
| והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃ | 41 |
Sám se pak vzdálil, co by kamenem dohodil, poklekl a modlil se:
| אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃ | 42 |
„Otče, kdybys mne mohl ušetřit tohoto kalicha utrpení, ale ať se vyplní tvoje vůle, ne moje.“
| וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ | 43 |
Tu při něm stál anděl a dodával mu sílu.
| ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ | 44 |
Ježíš se modlil v smrtelné úzkosti. Pot jako krvavé kapky mu stékal na zem.
| ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃ | 45 |
Když skončil modlitbu, šel ke svým učedníkům a shledal, že pod tíhou událostí usnuli.
| ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃ | 46 |
Probudil je: „Jak můžete spát? Vstaňte a modlete se, abyste obstáli ve zkouškách, které jsou před vámi.“
| 47 |
Ještě to ani nedořekl a objevil se houf lidí s Jidášem v čele. Ten přistoupil k Ježíšovi, aby ho políbil.
| ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃ | 48 |
Ježíš mu řekl: „Jidáši, polibkem mne zrazuješ?“
| והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ | 49 |
Když ostatní učedníci pochopili, co se děje, volali: „Pane, máme tě bránit?“
| ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ | 50 |
A jeden z nich skutečně vytasil meč a uťal pravé ucho jednomu muži z chrámové stráže.
| ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ | 51 |
Ježíš však řekl: „Dost! Nechte toho!“Dotkl se ucha zraněného a uzdravil ho.
| ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ | 52 |
Pak Ježíš oslovil stráž, jejich velitele a kněze, kteří je vedli: „Přišli jste si pro mne s meči a klacky jako pro lotra.
| ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃ | 53 |
A přitom jsem s vámi denně býval v chrámu a ruku jste na mne nevztáhli. Ale já vím, přišla vaše chvíle a tma teď nabývá vrchu.“
| ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ | 54 |
Tu se ho zmocnili a odvedli do veleknězova paláce. Petr je zpovzdálí sledoval.
| ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃ | 55 |
Vojáci rozdělali uprostřed nádvoří oheň a sesedli se okolo. Petr se přišel mezi ně také ohřát.
| ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ | 56 |
Jak mu plamen osvěcoval tvář, všimla si ho jedna služka, prohlédla si ho a řekla: „Podívejte se, ten s ním také chodil.“
| ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ | 57 |
Petr se bránil: „Ženo, vždyť já ho vůbec neznám.“
| ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ | 58 |
Za chvíli si ho všiml někdo jiný: „Ty k nim taky patříš.“Petr řekl: „To se mýlíte.“
| ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ | 59 |
Asi za hodinu zase někdo jiný začal tvrdit: „Tenhle s ním určitě byl také, je to Galilejec.“
| ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ | 60 |
Petr to popřel: „Člověče, vůbec nevím, o čem mluvíš.“Než to dořekl, zakokrhal kohout.
| ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ | 61 |
A tu se Ježíš otočil a podíval se na Petra a ten si vzpomněl, že mu Pán řekl: „Dříve než kohout zakokrhá, třikrát mne zapřeš.“
| ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃ | 62 |
Vyběhl z nádvoří a venku se hořce rozplakal.
| והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃ | 63 |
Stráž se začala Ježíšovi vysmívat.
| ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃ | 64 |
Zavázali mu oči, bili ho do tváře a říkali: „Jsi přece prorok, tak hádej, kdo tě uhodil.“
| ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃ | 65 |
A předháněli se v tom, kdo ho víc poníží.
| ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ | 66 |
Když se rozednilo, sešla se nejvyšší rada, kterou tvořili představitelé lidu, velekněží a učitelé zákona. Dali si Ježíše předvést a naléhali na něho: „Jsi Mesiáš? Řekni nám to!“
| ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃ | 67 |
On odpověděl: „I kdybych vám to řekl, stejně tomu neuvěříte.
| וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃ | 68 |
A kdybych se já vás na něco zeptal, neodpovíte mi.
| אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ | 69 |
Řeknu vám jenom to: Již záhy usedne Syn člověka po Boží pravici.“
| ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ | 70 |
Všichni začali volat: „Ty jsi tedy Boží Syn?“Ježíš odpověděl: „Vaše vlastní slova to potvrzují.“
| ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃ | 71 |
Tu křičeli jeden přes druhého: „To nám stačí, už žádné další svědectví nepotřebujeme, usvědčil se sám!“
