לוּקָס 21
| ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃ | 1 |
Respiciens autem vidit eos, qui mittebant munera sua in gazophylacium, divites.
| וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ | 2 |
Vidit autem et quandam viduam pauperculam mittentem æra minuta duo.
| ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃ | 3 |
Et dixit: Vere dico vobis, quia vidua hæc pauper, plus quam omnes misit.
| כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃ | 4 |
Nam omnes hi ex abundanti sibi miserunt in munera Dei: hæc autem ex eo, quod deest illi, omnem victum suum, quem habuit, misit.
| ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃ | 5 |
Et quibusdam dicentibus de templo quod bonis lapidibus, et donis ornatum esset, dixit:
| את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ | 6 |
Hæc, quæ videtis, venient dies, in quibus non relinquetur lapis super lapidem, qui non destruatur.
| וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃ | 7 |
Interrogaverunt autem illum, dicentes: Præceptor, quando hæc erunt, et quod signum cum fieri incipient?
| ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃ | 8 |
Qui dixit: Videte ne seducamini: multi enim venient in nomine meo, dicentes quia ego sum: et tempus appropinquavit: nolite ergo ire post eos.
| ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃ | 9 |
Cum autem audieritis prælia, et seditiones, nolite terreri: oportet primum hæc fieri, sed nondum statim finis.
| ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃ | 10 |
Tunc dicebat illis: Surget gens contra gentem, et regnum adversus regnum.
| והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃ | 11 |
Et terræmotus magni erunt per loca, et pestilentiæ, et fames, terroresque de cælo, et signa magna erunt.
| ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃ | 12 |
Sed ante hæc omnia iniicient vobis manus suas, et persequentur tradentes in synagogas, et custodias, trahentes ad reges, et præsides propter nomen meum:
| והיתה זאת לכם לעדות׃ | 13 |
continget autem vobis in testimonium.
| על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ | 14 |
Ponite ergo in cordibus vestris non præmeditari quemadmodum respondeatis.
| כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃ | 15 |
ego enim dabo vobis os, et sapientiam, cui non poterunt resistere, et contradicere omnes adversarii vestri.
| וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ | 16 |
Trademini autem a parentibus, et fratribus, et cognatis, et amicis, et morte afficient ex vobis:
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃ | 17 |
et eritis odio omnibus propter nomen meum:
| אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃ | 18 |
et capillus de capite vestro non peribit.
| בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃ | 19 |
In patientia vestra possidebitis animas vestras.
| וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃ | 20 |
Cum autem videritis circumdari ab exercitu Ierusalem, tunc scitote quia appropinquavit desolatio eius:
| אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃ | 21 |
tunc qui in Iudæa sunt, fugiant ad montes: et qui in medio eius, discedant: et qui in regionibus, non intrent in eam.
| כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ | 22 |
quia dies ultionis hi sunt, ut impleantur omnia, quæ scripta sunt.
| ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃ | 23 |
Væ autem prægnantibus, et nutrientibus in illis diebus. erit enim pressura magna super terram, et ira populo huic.
| ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃ | 24 |
Et cadent in ore gladii: et captivi ducentur in omnes Gentes. et Ierusalem calcabitur a Gentibus: donec impleantur tempora nationum.
| והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃ | 25 |
Et erunt signa in sole, et luna, et stellis, et in terris pressura Gentium præ confusione sonitus maris, et fluctuum:
| וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ | 26 |
arescentibus hominibus præ timore, et expectatione, quæ supervenient universo orbi: nam virtutes cælorum movebuntur:
| ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃ | 27 |
et tunc videbunt filium hominis venientem in nube cum potestate magna, et maiestate.
| וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃ | 28 |
His autem fieri incipientibus, respicite, et levate capita vestra: quoniam appropinquat redemptio vestra.
| וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃ | 29 |
Et dixit illis similitudinem: Videte ficulneam, et omnes arbores:
| כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ | 30 |
cum producunt iam ex se fructum, scitis quoniam prope est æstas.
| ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃ | 31 |
Ita et vos cum videritis hæc fieri, scitote quoniam prope est regnum Dei.
| אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃ | 32 |
Amen dico vobis, quia non præteribit generatio hæc, donec omnia fiant.
| השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ | 33 |
Cælum, et terra transibunt: verba autem mea non transibunt.
| רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃ | 34 |
Attendite autem vobis, ne forte graventur corda vestra in crapula, et ebrietate, et curis huius vitæ: et superveniat in vos repentina dies illa:
| כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃ | 35 |
tamquam laqueus enim superveniet in omnes, qui sedent super faciem omnis terræ.
| לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃ | 36 |
Vigilate itaque, omni tempore orantes, ut digni habeamini fugere ista omnia, quæ futura sunt, et stare ante Filium hominis.
| ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃ | 37 |
Erat autem diebus docens in templo: noctibus vero exiens, morabatur in monte, qui vocatur Oliveti.
| וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃ | 38 |
Et omnis populus manicabat ad eum in templo audire eum.
