< לוּקָס 2 >
| ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃ | 1 |
Ho gv dw lo Dvbvyachoknv Agastas Roman mooku mvnwng gv nyi vdwa kika dubv vla amin lvkdubv kanam go namlin to.
| וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃ | 2 |
Vdwlo ritu rike bv nyi amin kiraplvkrap tokudw, ho Kuirinas Sairia gv gobunor bv rito.
| וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ | 3 |
Vbvrikunamv nyi mvnwngngv, atuatu gv nampum lo amin lvkdukubv vngnya toku.
| ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃ | 4 |
Josep Najaret banggu Galili lokv Betlehem banggu gv Judia lo Dvbv Dabidnyi bvngku lo vngto ogulvgavbolo nw Dabid gv haalung lokv.
| להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃ | 5 |
Nw ninyigv nywng bv vla milvla mingak kunam Merinyi lvkobv amin lvkgap dubv vnggv toku. Meri hoka leit lo kuu gvtoku,
| ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ | 6 |
okv vdwlo bunu Betlehem lo aalwk tokudw ho kuu anga bvnglin dw v aatoku.
| ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃ | 7 |
Nw bvngtubvngke bv kuunyilo gubv bvnglinto, vji lo kvlap gvrila svv dvgianvnv dooku lo joopvto—hoka hotel lo bunugv lvgabv doojiku aronv karchung go dookumato.
| ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ | 8 |
Ho gv mooku hoka svlar kaayanv vdwv rongolo ayu a yupram dvla, nwbunugv svlar am kaaya nyato.
| והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ | 9 |
Ahtu gv nyidogindung go bunu gvlo daklwkto, okv Ahtu gv yunglit a bunugv aolo kaatamto. Bunu achialvbv busu nyatoku,
| ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ | 10 |
vbvritola nyidogindung ngv bunuam minto, “Busu mabvka! ngo soka nonugv lvgabv alvnv yunying nga aagvdu si nyi mvnwngnga kairungbv mvngpu more.
| כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ | 11 |
Soogv alu so Dabid gv banggulo nonua Ringnv nga dwrwboklin pvku—Hv Ahtu Kristo!
| וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ | 12 |
Okv so sum nonu vbv kaachin riku: Anga go vji kvlap tvla svv dvgianvnv dokv lo doodubv kaapare.”
| ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ | 13 |
Lamdadubv nyidomooku gv kainv nyidogindung vdwv achialvbv nyidogindung anga lvkobv kaarwksula Pwknvyarnvnyi hartvla mirimimpak minto:
| כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ | 14 |
“Yunglit namv aoyachoknv nyidomooku lo doonv Pwknvyarnv gvbvkula, okv mvngpuv Sichingmooku so ninyigv mvnglwkbv rinv vdwlo doolwk laka!”
| ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃ | 15 |
Vdwlo nyidogindung vdwv bunu gvlokv vngro tokudw nyidomooku lo chaakor toku, Svlar kaayanv vdwv raamisito, “Klai ogugo ripvkudw Ahtu gv ngonua minpa kunam vdwsum kaadubv, ngonu Betlehem bv vnglaju.”
| וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ | 16 |
Vkvlvgabv bunu baapubv vngla okv Meri nyila Josepnyi paato okv svv dokv arwnglo anga nga doodubv kaapa toku.
| ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃ | 17 |
Svlar kaayanv vdwv ninyia vdwlo kaato kudw bunu hoka anga gv lvkwng nga nyidogindung vdwv ogugo minpvkudw um bunua mintam jitoku.
| וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ | 18 |
Svlar kaayanv vdwgv minama tvvpanv mvnwngngv lamdokpanya toku.
| ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃ | 19 |
So ogumvnwng sum Meri mvngapla okv soogv lvkwng nga rungrwngbv mvngtoku.
| וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃ | 20 |
Svlar kaayanv vdwv bunu ogugo tvvpv kudw okv kaapv kudw ho lvkwngbv Pwknvyarnvnyi hartvla mirimimpak miyingla vngkur toku: nyidogindung gv bunua minam jvbv si ritoku.
| ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃ | 21 |
Alu kanw kochinglo, vdwlo anga nga ayakmvu dw ngv aatokudw, nyidogindung gv ninyia leit lo gvvmadwbv amin minama minla, ninyia Jisu vla amin mintoku.
| וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃ | 22 |
Moses gv Pvbv gamki kolokv, Josep okv Meri bunyi kumkakjokak sidukubv dw ngv aatoku. Vkvlvgabv bunu anga nga Ahtu gvlo kumlwk dukubv vla Jerusalem lo aagv toku,
| כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃ | 23 |
Ahtu gv Pvbv lo svbv lvkpvdu: “Kuunyilo bvngchonam dvdv nga Ahtu gvlo kumlwk jidubv.”
| ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃ | 24 |
Bunu kobutor vmalo taakw kwpa nvvnyi go erinpeelwk dubv bvnglayila vngto, hv Ahtu gv Pvbv lokv ribwngnam ridung ngv.
| והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ | 25 |
Ho gv dw lo hoka nyi ako aminv Simeon Jerusalem lo doodung nvgo. Nw alvnvgo, Pwknvyarnvnyi busu nvgo okv nw Israel nyi vdwa ringlinbaalin nama kaayala doonvgo. Darwknv Dowv nw gvlo dooming gvto
| ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ | 26 |
okv ninyia milv jito nw vdwloka sicho mare Ahtu gv milv kunam Kristonyi nw kaama dvdvlo.
| ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ | 27 |
Darwknv Dow gv riku lokv, Simeon Pwknvyarnvnaam bv vngto. Vdwlo Anvabuv anga Jisunyi Pwknvyarnvnaam lo Pvbv gv rise nga ridubv vla aagv tokudw,
| ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃ | 28 |
Simeon anga nga naala ninyigv laaklo joobwng gvrila Pwknvyarnvnyi umbonyikv vto:
| עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃ | 29 |
“Vjak, Ahtu, no vvpvrungdo noogv milv nama, okv no noogv nyira nga sarsopoyo bv vngmu riku.
| כי ראו עיני את ישועתך׃ | 30 |
Ngoogv nyik lokv ngo noogv ringlinbaalin nama kaatokubv,
| אשר הכינות לפני כל העמים׃ | 31 |
noogv nyi mvnwng gv kaagia lo mvpvripv jiku nama:
| אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ | 32 |
Noogv mvngnama Jentail vdwa loung bv kaatam svnga okv noogv Israel nyi vdwlo yungnam gobv naalwk jise nga.”
| ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ | 33 |
Ninyigv lvkwngbv Simeon gv minama anga gv anv okv abuv tvvtokula mvngngak patoku.
| ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃ | 34 |
Simeon bunuam boktalwkji toku okv ninyigv Anv, Merinyi minto, “So vmi anga si Pwknvyarnv gv gaknamgo mvyaknam lvgabv okv Israel lo awgo turnama paakunam lvgabv. Nw Pwknvyarnv gvlokv kachinnam gubv rire ho awgo nyi v ninyia minyingre.
| וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃ | 35 |
Okv vbvrila kaatamre bunugv mvngsila mvngnama. Okv mvngdwkkv, noogv atubogv haapok am rioktung ripunv ako nwkko sunam aingbv rire.”
| ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃ | 36 |
Ho hoka nyimv nyijwk ako dooto, hv hvngmi go aminv Anna, Paanuel gv kuunyijar Asher haalung lokv. Nw anying kanw go nyilo doogvla dootokula okv vjak nw anying chaampinw gula nyingpi loku ongubv ritoku. Nw Pwknvyarnvnaam a vdwloka vngyu mato; aluayu bv nw Pwknvyarnvnyi kumlajola okv yikla dooto.
| והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ | 37 |
| ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃ | 38 |
Ho dw akin hoka nw aalwkto okv Pwknvyarnvnyi umbonyikv hvto okv yvvbunudw Jerusalem um vdwlo ringtv dunvdw um Pwknvyarnv gvlo kaayala doonv vdwgv apumlo vmi anga agv lvkwng nga mintoku.
| ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃ | 39 |
Vdwlo Josep la Meri Ahtu gv Pvbv gv minam rise nga rinya tokudw, bunyi Galili gv banggu Najaret bunugv naamlo akur toku.
| ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃ | 40 |
Vmi hv okv gwlwk nvgobv singchato; nw chingkipakok nvgobv, okv Pwknvyarnv gv boktalwkji namv nw gvlo doomin gvto.
| ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ | 41 |
Anying dwkibv Jisu gv Anvabu hv Jerusalem bv vngkito vngbo dvmin pumja lvgabv.
| ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃ | 42 |
Vdwlo Jisu anying nyingring gula nyingnyi tokudw, bunu pumja vngbwng nga vngto.
| וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ | 43 |
Vdwlo dvbamnam pumja ngv rinya tokudw, bunu naam bv vngkur raptoku, vbvritola vmi Jisu Jerusalem lo doolwkto. Hum nw gv anvabuv chimato;
| ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ | 44 |
bunu ninyia nyitwngnga lvkobv vngdunvpv vla mvngto, vkvlvgabv bunu alu logo vngkwng toku okv vbvritola ninyia bunugv amiasa lo okv ajin vdwgvlo makar raptoku.
| ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ | 45 |
Bunu nw am mapa kumato, vkvlvgabv bunu ninyia makarla Jerusalem lo vngkur toku.
| ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃ | 46 |
Alu loum nvnvlo bunu ninyia Pwknvyarnvnaam lo Jius tamsarnv vdwa lvkobv, bunuam tvvriala okv tvunamgo tvvkala doodubv kaapa toku.
| וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ | 47 |
Nw gv chingkipakok rungbv mirwk sinam a tvvnv vdwv mvngngakpanya toku.
| ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ | 48 |
Ninyigv anvabu v mvngngakpala mvngto vdwlo ninyia kaapa tokudw, okv ninyigv anv ninyia minto, “Ngoogv Kuunyilo no ogubv svbv ngonua ridunv? Noogv abu okv ngo achialvbv mvngdwkla nam mapadubv vla rikar dunv laka.”
| ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃ | 49 |
Nw bunua mirwkto, “Nonu ogubv ngam makar dunv? Ngo Abu gv naam lo doojinv um nonu chima dunvre?”
| והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃ | 50 |
Vbvritola bunu ninyigv mirwknam a chimato.
| וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃ | 51 |
Vkvlvgabv Jisu bunua lvkobv Najaret lo vngkur toku, hoka ho nw bunugv mvnglwkbv ritoku. Ninyigv anv ngv ninyigv vbvrinam mvnwng nga haapoklo mvnggapla vvpv toku.
| וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃ | 52 |
Jisu adwn amarbv okv chinvpanv rungbv, Pwknvyarnv gvlola nyi vdwgvlo lvkobv ayummiyum kunam gubv singchato.
