לוּקָס 2
| ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃ | 1 |
Es begab sich aber zu der Zeit, daß ein Gebot von dem Kaiser Augustus ausging, daß alle Welt geschätzt würde.
| וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃ | 2 |
Und diese Schätzung war die allererste und geschah zu der Zeit, da Cyrenius Landpfleger von Syrien war.
| וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ | 3 |
Und jedermann ging, daß er sich schätzen ließe, ein jeglicher in seine Stadt.
| ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃ | 4 |
Da machte sich auch auf Joseph aus Galiläa, aus der Stadt Nazareth, in das jüdische Land zur Stadt Davids, die da heißt Bethlehem, darum daß er von dem Hause und Geschlechte Davids war,
| להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃ | 5 |
auf daß er sich schätzen ließe mit Maria, seinem vertrauten Weibe, die ward schwanger.
| ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ | 6 |
Und als sie daselbst waren, kam die Zeit, da sie gebären sollte.
| ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃ | 7 |
Und sie gebar ihren ersten Sohn und wickelte ihn in Windeln und legte ihn in eine Krippe; denn sie hatten sonst keinen Raum in der Herberge.
| ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ | 8 |
Und es waren Hirten in derselben Gegend auf dem Felde bei den Hürden, die hüteten des Nachts ihre Herde.
| והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ | 9 |
Und siehe, des HERRN Engel trat zu ihnen, und die Klarheit des HERRN leuchtete um sie; und sie fürchteten sich sehr.
| ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ | 10 |
Und der Engel sprach zu ihnen: Fürchtet euch nicht! siehe, ich verkündige euch große Freude, die allem Volk widerfahren wird;
| כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ | 11 |
denn euch ist heute der Heiland geboren, welcher ist Christus, der HERR, in der Stadt Davids.
| וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ | 12 |
Und das habt zum Zeichen: ihr werdet finden das Kind in Windeln gewickelt und in einer Krippe liegen.
| ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ | 13 |
Und alsbald war da bei dem Engel die Menge der himmlischen Heerscharen, die lobten Gott und sprachen:
| כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ | 14 |
Ehre sei Gott in der Höhe und Frieden auf Erden und den Menschen ein Wohlgefallen.
| ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃ | 15 |
Und da die Engel von ihnen gen Himmel fuhren, sprachen die Hirten untereinander: Laßt uns nun gehen gen Bethlehem und die Geschichte sehen, die da geschehen ist, die uns der HERR kundgetan hat.
| וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ | 16 |
Und sie kamen eilend und fanden beide, Maria und Joseph, dazu das Kind in der Krippe liegen.
| ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃ | 17 |
Da sie es aber gesehen hatten, breiteten sie das Wort aus, welches zu ihnen von diesem Kinde gesagt war.
| וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ | 18 |
Und alle, vor die es kam, wunderten sich der Rede, die ihnen die Hirten gesagt hatten.
| ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃ | 19 |
Maria aber behielt alle diese Worte und bewegte sie in ihrem Herzen.
| וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃ | 20 |
Und die Hirten kehrten wieder um, priesen und lobten Gott um alles, was sie gehört und gesehen hatten, wie denn zu ihnen gesagt war.
| ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃ | 21 |
Und da acht Tage um waren, daß das Kind beschnitten würde, da ward sein Name genannt Jesus, welcher genannt war von dem Engel, ehe denn er in Mutterleibe empfangen ward.
| וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃ | 22 |
Und da die Tage ihrer Reinigung nach dem Gesetz Mose's kamen, brachten sie ihn gen Jerusalem, auf daß sie ihn darstellten dem HERRN
| כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃ | 23 |
(wie denn geschrieben steht in dem Gesetz des HERRN: “Allerlei männliches, das zum ersten die Mutter bricht, soll dem HERRN geheiligt heißen”)
| ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃ | 24 |
und das sie gäben das Opfer, wie es gesagt ist im Gesetz des HERRN: “Ein Paar Turteltauben oder zwei junge Tauben.”
| והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ | 25 |
Und siehe, ein Mensch war zu Jerusalem, mit Namen Simeon; und derselbe Mensch war fromm und gottesfürchtig und wartete auf den Trost Israels, und der heilige Geist war in ihm.
| ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ | 26 |
Und ihm war eine Antwort geworden von dem heiligen Geist, er sollte den Tod nicht sehen, er hätte denn zuvor den Christus des HERRN gesehen.
| ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ | 27 |
Und er kam aus Anregen des Geistes in den Tempel. Und da die Eltern das Kind Jesus in den Tempel brachten, daß sie für ihn täten, wie man pflegt nach dem Gesetz,
| ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃ | 28 |
da nahm er ihn auf seine Arme und lobte Gott und sprach:
| עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃ | 29 |
HERR, nun läßt du deinen Diener in Frieden fahren, wie du gesagt hast;
| כי ראו עיני את ישועתך׃ | 30 |
denn meine Augen haben deinen Heiland gesehen,
| אשר הכינות לפני כל העמים׃ | 31 |
welchen du bereitest hast vor allen Völkern,
| אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ | 32 |
ein Licht, zu erleuchten die Heiden, und zum Preis deines Volkes Israel.
| ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ | 33 |
Und sein Vater und seine Mutter wunderten sich des, das von ihm geredet ward.
| ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃ | 34 |
Und Simeon segnete sie und sprach zu Maria, seiner Mutter: Siehe, dieser wird gesetzt zu einem Fall und Auferstehen vieler in Israel und zu einem Zeichen, dem widersprochen wird
| וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃ | 35 |
(und es wird ein Schwert durch deine Seele dringen), auf daß vieler Herzen Gedanken offenbar werden.
| ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃ | 36 |
Und es war eine Prophetin, Hanna, eine Tochter Phanuels, vom Geschlecht Asser; die war wohl betagt und hatte gelebt sieben Jahre mit ihrem Manne nach ihrer Jungfrauschaft
| והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ | 37 |
und war nun eine Witwe bei vierundachtzig Jahren; die kam nimmer vom Tempel, diente Gott mit Fasten und Beten Tag und Nacht.
| ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃ | 38 |
Die trat auch hinzu zu derselben Stunde und pries den HERRN und redete von ihm zu allen, die da auf die Erlösung zu Jerusalem warteten.
| ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃ | 39 |
Und da sie alles vollendet hatten nach dem Gesetz des HERRN, kehrten sie wieder nach Galiläa zu ihrer Stadt Nazareth.
| ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃ | 40 |
Aber das Kind wuchs und ward stark im Geist, voller Weisheit, und Gottes Gnade war bei ihm.
| ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ | 41 |
Und seine Eltern gingen alle Jahre gen Jerusalem auf das Osterfest.
| ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃ | 42 |
Und da er zwölf Jahre alt war, gingen sie hinauf gen Jerusalem nach der Gewohnheit des Festes.
| וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ | 43 |
Und da die Tage vollendet waren und sie wieder nach Hause gingen, blieb das Kind Jesus zu Jerusalem, und seine Eltern wußten's nicht.
| ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ | 44 |
Sie meinten aber, er wäre unter den Gefährten, und kamen eine Tagereise weit und suchten ihn unter den Gefreunden und Bekannten.
| ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ | 45 |
Und da sie ihn nicht fanden, gingen sie wiederum gen Jerusalem und suchten ihn.
| ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃ | 46 |
Und es begab sich, nach drei Tagen fanden sie ihn im Tempel sitzen mitten unter den Lehrern, wie er ihnen zuhörte und sie fragte.
| וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ | 47 |
Und alle, die ihm zuhörten, verwunderten sich seines Verstandes und seiner Antworten.
| ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ | 48 |
Und da sie ihn sahen, entsetzten sie sich. Seine Mutter aber sprach zu ihm: Mein Sohn, warum hast du uns das getan? Siehe, dein Vater und ich haben dich mit Schmerzen gesucht.
| ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃ | 49 |
Und er sprach zu ihnen: Was ist's, daß ihr mich gesucht habt? Wisset ihr nicht, daß ich sein muß in dem, das meines Vaters ist?
| והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃ | 50 |
Und sie verstanden das Wort nicht, das er mit ihnen redete.
| וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃ | 51 |
Und er ging mit ihnen hinab und kam gen Nazareth und war ihnen untertan. Und seine Mutter behielt alle diese Worte in ihrem Herzen.
| וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃ | 52 |
Und Jesus nahm zu an Weisheit, Alter und Gnade bei Gott und den Menschen.
