לוּקָס 19
| ויבוא ויעבר ביריחו׃ | 1 |
Now when Iesus entred and passed through Iericho,
| והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ | 2 |
Beholde, there was a man named Zaccheus, which was the chiefe receiuer of the tribute, and he was riche.
| ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ | 3 |
And he sought to see Iesus, who hee should be, and coulde not for the preasse, because he was of a lowe stature.
| ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ | 4 |
Wherefore he ranne before, and climed vp into a wilde figge tree, that he might see him: for he should come that way.
| ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃ | 5 |
And when Iesus came to the place, he looked vp, and saw him, and said vnto him, Zaccheus, come downe at once: for to day I must abide at thine house.
| וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃ | 6 |
Then he came downe hastily, and receiued him ioyfully.
| וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ | 7 |
And when all they sawe it, they murmured, saying, that hee was gone in to lodge with a sinfull man.
| ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ | 8 |
And Zaccheus stood forth, and said vnto the Lord, Beholde, Lord, the halfe of my goods I giue to the poore: and if I haue taken from any man by forged cauillation, I restore him foure folde.
| ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃ | 9 |
Then Iesus said to him, This day is saluation come vnto this house, forasmuch as hee is also become the sonne of Abraham.
| כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃ | 10 |
For the Sonne of man is come to seeke, and to saue that which was lost.
| ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃ | 11 |
And whiles they heard these thinges, hee continued and spake a parable, because hee was neere to Hierusalem, and because also they thought that the kingdom of God should shortly appeare.
| על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ | 12 |
He saide therefore, A certaine noble man went into a farre countrey, to receiue for himselfe a kingdome, and so to come againe.
| ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ | 13 |
And he called his ten seruants, and deliuered them ten pieces of money, and sayd vnto them, Occupie till I come.
| ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ | 14 |
Nowe his citizens hated him, and sent an ambassage after him, saying, We will not haue this man to reigne ouer vs.
| ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ | 15 |
And it came to passe, when hee was come againe, and had receiued his kingdome, that he commanded the seruants to be called to him, to whome he gaue his money, that he might knowe what euery man had gained.
| ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ | 16 |
Then came the first, saying, Lord, thy piece hath encreased ten pieces.
| ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ | 17 |
And he sayd vnto him, Well, good seruant: because thou hast bene faithfull in a very litle thing, take thou authoritie ouer ten cities.
| ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ | 18 |
And the second came, saying, Lord, thy piece hath encreased fiue pieces.
| ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ | 19 |
And to the same he sayd, Be thou also ruler ouer fiue cities.
| ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃ | 20 |
So the other came, and sayd, Lord, beholde thy piece, which I haue laide vp in a napkin:
| מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ | 21 |
For I feared thee, because thou art a straight man: thou takest vp, that thou layedst not downe, and reapest that thou diddest not sowe.
| ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ | 22 |
Then he sayde vnto him, Of thine owne mouth will I iudge thee, O euill seruant. Thou knewest that I am a straight man, taking vp that I layd not downe, and reaping that I did not sowe.
| ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ | 23 |
Wherefore then gauest not thou my money into the banke, that at my coming I might haue required it with vantage?
| ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ | 24 |
And he sayd to them that stoode by, Take from him that piece, and giue it him that hath ten pieces.
| ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃ | 25 |
(And they sayd vnto him, Lord, hee hath ten pieces.)
| הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃ | 26 |
For I say vnto you, that vnto all them that haue, it shalbe giuen: and from him that hath not, euen that he hath, shalbe taken from him.
| אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃ | 27 |
Moreouer, those mine enemies, which would not that I should reigne ouer them, bring hither, and slay them before me.
| ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ | 28 |
And when he had thus spoken, he went forth before, ascending vp to Hierusalem.
| ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ | 29 |
And it came to passe, when hee was come neere to Bethphage, and Bethania, besides the mount which is called the mount of Oliues, he sent two of his disciples,
| לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃ | 30 |
Saying, Goe ye to the towne which is before you, wherein, assoone as ye are come, ye shall finde a colte tied, whereon neuer man sate: loose him, and bring him hither.
| וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃ | 31 |
And if any man aske you, why ye loose him, thus shall ye say vnto him, Because the Lord hath neede of him.
| וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ | 32 |
So they that were sent, went their way, and found it as he had sayd vnto them.
| ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ | 33 |
And as they were loosing the colte, the owners thereof sayd vnto them, Why loose ye the colte?
| ויאמרו האדון צריך לו׃ | 34 |
And they sayd, The Lord hath neede of him.
| ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ | 35 |
So they brought him to Iesus, and they cast their garments on the colte, and set Iesus thereon.
| ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ | 36 |
And as he went, they spred their clothes in the way.
| ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ | 37 |
And when he was nowe come neere to the going downe of the mount of Oliues, the whole multitude of the disciples began to reioyce, and to prayse God with a loude voyce, for all the great workes that they had seene,
| ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ | 38 |
Saying, Blessed be the King that commeth in the Name of the Lord: peace in heauen, and glory in the highest places.
| ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ | 39 |
Then some of the Pharises of the companie sayd vnto him, Master, rebuke thy disciples.
| ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ | 40 |
But he answered, and sayd vnto them, I tell you, that if these should holde their peace, the stones would crie.
| ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ | 41 |
And when he was come neere, he behelde the Citie, and wept for it,
| לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ | 42 |
Saying, O if thou haddest euen knowen at the least in this thy day those things, which belong vnto thy peace! but nowe are they hid from thine eyes.
| כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ | 43 |
For the dayes shall come vpon thee, that thine enemies shall cast a trench about thee, and compasse thee round, and keepe thee in on euery side,
| וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ | 44 |
And shall make thee euen with ye ground, and thy children which are in thee, and they shall not leaue in thee a stone vpon a stone, because thou knewest not that season of thy visitation.
| ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ | 45 |
He went also into the Temple, and began to cast out them that solde therein, and them that bought,
| ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ | 46 |
Saying vnto them, It is written, Mine house is the house of prayer, but ye haue made it a denne of theeues.
| ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ | 47 |
And he taught dayly in the Temple. And the hie Priests and the Scribes, and the chiefe of the people sought to destroy him.
| ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃ | 48 |
But they could not finde what they might doe to him: for all the people hanged vpon him when they heard him.
