לוּקָס 18
| וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ | 1 |
He also spoke a parable to them that they must always pray and not give up,
| ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ | 2 |
saying, “There was a judge in a certain city who didn’t fear God and didn’t respect man.
| ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃ | 3 |
A widow was in that city, and she often came to him, saying, ‘Defend me from my adversary!’
| וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃ | 4 |
He wouldn’t for a while; but afterward he said to himself, ‘Though I neither fear God nor respect man,
| אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ | 5 |
yet because this widow bothers me, I will defend her, or else she will wear me out by her continual coming.’”
| ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃ | 6 |
The Lord said, “Listen to what the unrighteous judge says.
| והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃ | 7 |
Won’t God avenge his chosen ones who are crying out to him day and night, and yet he exercises patience with them?
| אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃ | 8 |
I tell you that he will avenge them quickly. Nevertheless, when the Son of Man comes, will he find faith on the earth?”
| ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃ | 9 |
He also spoke this parable to certain people who were convinced of their own righteousness, and who despised all others:
| שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ | 10 |
“Two men went up into the temple to pray; one was a Pharisee, and the other was a tax collector.
| ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃ | 11 |
The Pharisee stood and prayed by himself like this: ‘God, I thank you that I am not like the rest of men: extortionists, unrighteous, adulterers, or even like this tax collector.
| אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃ | 12 |
I fast twice a week. I give tithes of all that I get.’
| והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃ | 13 |
But the tax collector, standing far away, wouldn’t even lift up his eyes to heaven, but beat his chest, saying, ‘God, be merciful to me, a sinner!’
| אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃ | 14 |
I tell you, this man went down to his house justified rather than the other; for everyone who exalts himself will be humbled, but he who humbles himself will be exalted.”
| ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ | 15 |
They were also bringing their babies to him, that he might touch them. But when the disciples saw it, they rebuked them.
| ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ | 16 |
Jesus summoned them, saying, “Allow the little children to come to me, and don’t hinder them, for God’s Kingdom belongs to such as these.
| אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ | 17 |
Most certainly, I tell you, whoever doesn’t receive God’s Kingdom like a little child, he will in no way enter into it.”
| וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ (aiōnios g166) | 18 |
A certain ruler asked him, saying, “Good Teacher, what shall I do to inherit eternal life?” (aiōnios g166)
| ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ | 19 |
Jesus asked him, “Why do you call me good? No one is good, except one: God.
| את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ | 20 |
You know the commandments: ‘Don’t commit adultery,’ ‘Don’t murder,’ ‘Don’t steal,’ ‘Don’t give false testimony,’ ‘Honor your father and your mother.’”
| ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃ | 21 |
He said, “I have observed all these things from my youth up.”
| וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ | 22 |
When Jesus heard these things, he said to him, “You still lack one thing. Sell all that you have and distribute it to the poor. Then you will have treasure in heaven; then come, follow me.”
| ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃ | 23 |
But when he heard these things, he became very sad, for he was very rich.
| וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ | 24 |
Jesus, seeing that he became very sad, said, “How hard it is for those who have riches to enter into God’s Kingdom!
| כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ | 25 |
For it is easier for a camel to enter in through a needle’s eye than for a rich man to enter into God’s Kingdom.”
| ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃ | 26 |
Those who heard it said, “Then who can be saved?”
| ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃ | 27 |
But he said, “The things which are impossible with men are possible with God.”
| ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ | 28 |
Peter said, “Look, we have left everything and followed you.”
| ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃ | 29 |
He said to them, “Most certainly I tell you, there is no one who has left house, or wife, or brothers, or parents, or children, for God’s Kingdom’s sake,
| ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃ | 31 |
He took the twelve aside and said to them, “Behold, we are going up to Jerusalem, and all the things that are written through the prophets concerning the Son of Man will be completed.
| כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ | 32 |
For he will be delivered up to the Gentiles, will be mocked, treated shamefully, and spit on.
| ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃ | 33 |
They will scourge and kill him. On the third day, he will rise again.”
| והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃ | 34 |
They understood none of these things. This saying was hidden from them, and they didn’t understand the things that were said.
| ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃ | 35 |
As he came near Jericho, a certain blind man sat by the road, begging.
| וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ | 36 |
Hearing a multitude going by, he asked what this meant.
| ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ | 37 |
They told him that Jesus of Nazareth was passing by.
| ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃ | 38 |
He cried out, “Jesus, you son of David, have mercy on me!”
| וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ | 39 |
Those who led the way rebuked him, that he should be quiet; but he cried out all the more, “You son of David, have mercy on me!”
| ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃ | 40 |
Standing still, Jesus commanded him to be brought to him. When he had come near, he asked him,
| מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ | 41 |
“What do you want me to do?” He said, “Lord, that I may see again.”
| ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ | 42 |
Jesus said to him, “Receive your sight. Your faith has healed you.”
| ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃ | 43 |
Immediately he received his sight and followed him, glorifying God. All the people, when they saw it, praised God.
