לוּקָס 17
| ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃ | 1 |
Рече ж до учеників: Не можна не прийти поблазням; горе ж, через кого приходять!
| נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃ | 2 |
Лучче б йому було, коли б жорно млинове почеплено на шию йому, та й укинуто в море, нїж щоб зблазнив одного з малих сих.
| השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ | 3 |
Озирайтесь на себе. Коли погрішить проти тебе брат твій, докори йому й коли покаєть ся, прости йому.
| ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ | 4 |
І коли сїм раз на день погрішить проти тебе, й сїм раз на день обернеть ся до тебе, кажучи: Каюсь; прости йому.
| ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ | 5 |
І казали апостоли Господеві: Прибав нам віри.
| ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃ | 6 |
Рече ж Господь: Коли б ви мали віру з зерно горчицї, то сказали б щовковинї оцій: Викоренись і посадись у морю, то послухала б вас.
| מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃ | 7 |
Хто ж з вас, слугу мавши, ратая чи пастуха, як ійде з поля, скаже йому зараз: Прийшовши сїдай їсти?
| הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃ | 8 |
А чи не скаже йому: Наготов менї що вечеряти, та підперезавшись послугуй менї, поки їсти му та пити му, а потім їсти меш і пити меш ти?
| הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃ | 9 |
Чи дякує тому слузї, що зробив, що звелено йому?
| ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃ | 10 |
Так і ви, коли зробите все, що звелено вам, кажіть: Що слуги ми нікчемні; бо, що повинні зробити, вробили.
| ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ | 11 |
І сталось, як ійшов Він у Єрусалим, і проходив серединою Самариї та Галидеї,
| ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃ | 12 |
і, як увійшов ув одно село, зустріло Його десять прокажених чоловіків, що стояли оддалеки.
| וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃ | 13 |
І піднесли вони голос, кажучи: Ісусе, наставниче, помилуй нас.
| וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ | 14 |
І побачивши рече їм: Ідїть покажіть себе священикам. І сталось, як пійшли вони, очистились.
| ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ | 15 |
Один же з них, бачивши, що одужав, вернувсь, голосом великим прославляючи Бога,
| ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ | 16 |
і, припав лицем до ніг Його, дякуючи Йому; а був він Самарянин.
| ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃ | 17 |
Озвав ся ж Ісус і рече: Чи не десять очистились? девять же де?
| האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ | 18 |
Не знайшлись, щоб вернувшись оддати славу Богу, тільки чужоземець сей?
| ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃ | 19 |
І рече йому: Уставши йди; віра твоя спасла тебе.
| וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ | 20 |
Як же спитали Його Фарисеї, коли прийде царство Боже, відказав їм, і рече: Не прийде царство Боже з постереганнєм,
| ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃ | 21 |
анї казати муть: Дивись, ось воно; або: Дивись, он, бо царство Боже у вас усерединї.
| ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃ | 22 |
Рече ж де учеників: Прийдуть дні, що бажати мете один з днїв Сина чоловічого вь'дїти, та й не побачите.
| ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃ | 23 |
І казати муть вам: Дивись, ось; або: Дивись, он; не йдіть і не ганяйтесь.
| כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃ | 24 |
Бо, як блискавиця, блиснувши з одного краю під небом, до другого краю під небом сьвітить, так буде й Син чоловічий дня свого.
| אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃ | 25 |
Перше ж мусить Він багато терпіти й відцураєть ся Його рід сей.
| וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃ | 26 |
І як сталось за днїв Ноя, так буде й за днїв Сива чоловічого.
| אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃ | 27 |
Їли, пили, женились, оддавались, аж до дня, як увійшов Ной у ковчег, і настав потоп, та й вигубив усіх.
| וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃ | 28 |
Так само, як сталось і за Лота; їли, пили, торгували, продавали, насаджували, будували,
| ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃ | 29 |
которого ж дня вийшов Лот із Содома, линуло огнем та сіркою з неба та й вигубило всіх.
| ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃ | 30 |
Так же буде й в день, котрого Син чоловічий відкриєть ся.
| ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃ | 31 |
Того дня, хто буде на криші, а надібє його в хатї, нехай не злазить узяти його; й хто на полї, так само нехай не вертаєть ся назад.
| זכרו את אשת לוט׃ | 32 |
Спогадайте Лотову жінку.
| המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃ | 33 |
Коли хто шукати ме душу свою спасти, погубить її, а хто погубить її, оживить її.
| אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃ | 34 |
Глаголю вам, тієї ночі буде двоє на однім ліжку; один візьметь ся, а другий зоставить ся.
| שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃ | 35 |
Дві молоти муть укупі; одна візьметь ся, а друга зоставить ся.
| שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃ | 36 |
Двоє будуть у полї; один візьметь ся, а другий зоставить ся.
| ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃ | 37 |
І озвавшись кажуть до Него: Де, Господи? Він же рече їм: Де тїло, там збирати муть ся орли.
