לוּקָס 17
| ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃ | 1 |
Dijo a sus discípulos: “Es inevitable que sobrevengan escándalos, pero, ¡ay de aquel por quien vienen!
| נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃ | 2 |
Más le valdría que le suspendiesen una piedra de molino alrededor del cuello, y lo echasen al mar, que escandalizar a uno de estos pequeños.
| השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ | 3 |
Mirad por vosotros”. “Si uno de tus hermanos llega a pecar, repréndelo; y si se arrepiente, perdónalo.
| ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ | 4 |
Y si peca siete veces en un día contra ti, y siete veces vuelve a ti y te dice: «Me arrepiento», tú le perdonarás”.
| ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ | 5 |
Y los apóstoles dijeron al Señor: “Añádenos fe”.
| ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃ | 6 |
Y el Señor dijo: “Si tuvierais alguna fe, aunque no fuera más grande que un grano de mostaza, diríais a este sicomoro: “Desarráigate y plántate en el mar”, y él os obedecería.
| מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃ | 7 |
¿Quién de vosotros, que tenga un servidor, labrador o pastor, le dirá cuando este vuelve del campo: “Pasa en seguida y ponte a la mesa?”
| הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃ | 8 |
¿No le dirá más bien: “Prepárame de comer; y ceñido sírveme luego hasta que yo haya comido y bebido, y después comerás y beberás tú?”
| הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃ | 9 |
¿Y acaso agradece al servidor por haber hecho lo que le mandó?
| ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃ | 10 |
Así también vosotros, cuando hubiereis hecho todo lo que os está mandado, decid: “Somos siervos inútiles, lo que hicimos, estábamos obligados a hacerlo”.
| ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ | 11 |
Siguiendo su camino hacia Jerusalén, pasaba entre Samaria y Galilea.
| ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃ | 12 |
Y al entrar en una aldea, diez hombres leprosos vinieron a su encuentro, los cuales se detuvieron a la distancia,
| וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃ | 13 |
y, levantando la voz, clamaron: “Maestro Jesús, ten misericordia de nosotros”.
| וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ | 14 |
Viéndolos, les dijo: “Id, mostraos a los sacerdotes”. Y mientras iban quedaron limpios.
| ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ | 15 |
Uno de ellos, al ver que había sido sanado, se volvió glorificando a Dios en alta voz,
| ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ | 16 |
y cayó sobre su rostro a los pies de Jesús dándole gracias, y este era samaritano.
| ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃ | 17 |
Entonces Jesús dijo: ¿No fueron limpiados los diez? ¿Y los nueve dónde están?
| האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ | 18 |
¿No hubo quien volviese a dar gloria a Dios sino este extranjero?”
| ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃ | 19 |
Y le dijo: “Levántate y vete; tu fe te ha salvado”.
| וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ | 20 |
Interrogado por los fariseos acerca de cuándo vendrá el reino de Dios, les respondió y dijo: “El reino de Dios no viene con advertencia,
| ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃ | 21 |
ni dirán: «¡Está aquí!» o «¡Está allí!» porque ya está el reino de Dios en medio de vosotros”.
| ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃ | 22 |
Dijo después a sus discípulos: “Vendrán días en que desearéis ver uno solo de los días del Hijo del hombre, y no lo veréis.
| ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃ | 23 |
Y cuando os digan: «¡Está allí!» o «¡Está aquí!» no vayáis allí y no corráis tras de él.
| כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃ | 24 |
Porque, como el relámpago, fulgurando desde una parte del cielo, resplandece hasta la otra, así será el Hijo del hombre, en su día.
| אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃ | 25 |
Mas primero es necesario que él sufra mucho y que sea rechazado por la generación esta.
| וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃ | 26 |
Y como fue en los días de Noé, así será también en los días del Hijo del hombre.
| אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃ | 27 |
Comían, bebían, se casaban ( los hombres ), y eran dadas en matrimonio (las mujeres ), hasta el día en que Noé entró en el arca, y vino el cataclismo y los hizo perecer a todos.
| וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃ | 28 |
Asimismo, como fue en los días de Lot: comían, bebían, compraban, vendían, plantaban, edificaban;
| ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃ | 29 |
mas el día en que Lot salió de Sodoma, cayó del cielo una lluvia de fuego y de azufre, y los hizo perecer a todos.
| ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃ | 30 |
Conforme a estas cosas será en el día en que el Hijo del hombre sea revelado.
| ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃ | 31 |
En aquel día, quien se encuentre sobre la azotea, y tenga sus cosas dentro de su casa, no baje a recogerlas; e igualmente, quien se encuentre en el campo, no se vuelva por las que dejó atrás.
| זכרו את אשת לוט׃ | 32 |
Acordaos de la mujer de Lot.
| המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃ | 33 |
El que procurare conservar su vida, la perderá; y el que la pierda, la hallará.
| אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃ | 34 |
Yo os digo, que en aquella noche, dos hombres estarán reclinados a una misma mesa: el uno será tomado, el otro dejado;
| שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃ | 35 |
dos mujeres estarán moliendo juntas: la una será tomada, la otra dejada.
| שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃ | 36 |
[Estarán dos en el campo; el uno será tomado, el otro dejado]”.
| ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃ | 37 |
Entonces le preguntaron: “¿Dónde, Señor?” Les respondió: “Allí donde está el cadáver, allí se juntarán los buitres”.
