לוּקָס 17

1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

A uèenicima reèe: nije moguæe da ne doðu sablazni; ali teško onome s koga dolaze;

2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

Bolje bi mu bilo da mu se vodenièni kamen objesi o vratu, i da ga bace u more, nego da sablazni jednoga od ovijeh malijeh.

3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

Èuvajte se. Ako ti sagriješi brat tvoj, nakaraj ga; pa ako se pokaje, oprosti mu.

4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

I ako ti sedam puta na dan sagriješi, i sedam puta na dan doðe k tebi i reèe: kajem se, oprosti mu.

5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

I rekoše apostoli Gospodu: dometni nam vjere.

6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

A Gospod reèe: kad biste imali vjere koliko zrno gorušièno, i rekli biste ovome dubu: išèupaj se i usadi se u more, i poslušao bi vas.

7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

Koji pak od vas kad ima slugu koji ore ili èuva stoku pa kad doðe iz polja, reèe mu: hodi brzo i sjedi za trpezu?

8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

Nego ne kaže li mu: ugotovi mi da veèeram, i zapregni se te mi služi dok jedem i pijem, pa onda i ti jedi i pij?

9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

Eda li æe on zahvaliti sluzi tome kad svrši što mu se zapovjedi? Ne vjerujem.

10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

Tako i vi kad svršite sve što vam je zapovjeðeno, govorite: mi smo zaludne sluge, jer uèinismo što smo bili dužni èiniti.

11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

I kad iðaše u Jerusalim, on prolažaše izmeðu Samarije i Galileje.

12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

I kad ulažaše u jedno selo sretoše ga deset gubavijeh ljudi, koji staše izdaleka,

13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

I podigoše glas govoreæi: Isuse uèitelju! pomiluj nas.

14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

I vidjevši ih reèe im: idite i pokažite se sveštenicima. I oni iduæi oèistiše se.

15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

A jedan od njih vidjevši da se iscijeli povrati se hvaleæi Boga iza glasa,

16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

I pade nièice pred noge njegove, i zahvali mu. I to bješe Samarjanin.

17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

A Isus odgovarajuæi reèe: ne iscijeliše li se desetorica? Gdje su dakle devetorica?

18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

Kako se meðu njima koji ne naðe da se vrati da zahvali Bogu, nego sam ovaj tuðin?

19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

I reèe mu: ustani, idi; vjera tvoja pomože ti.

20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

A kad ga upitaše fariseji: kad æe doæi carstvo Božije? odgovarajuæi reèe im: carstvo Božije neæe doæi da se vidi;

21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

Niti æe se kazati: evo ga ovdje ili ondje; jer gle, carstvo je Božije unutra u vama.

22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

A uèenicima reèe: doæi æe vrijeme kad æete zaželjeti da vidite jedan dan sina èovjeèijega, i neæete vidjeti.

23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

I reæi æe vam: evo ovdje je, ili: eno ondje; ali ne izlazite, niti tražite.

24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

Jer kako što munja sine s neba, i zasvijetli se preko svega što je pod nebom, tako æe biti i sin èovjeèij u svoj dan.

25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

Ali mu najprije treba mnogo postradati, i okrivljenu biti od roda ovoga.

26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

I kako je bilo u vrijeme Nojevo onako æe biti u dane sina èovjeèijega:

27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

Jeðahu, pijahu, ženjahu se, udavahu se do onoga dana kad Noje uðe u kovèeg, i doðe potop i pogubi sve.

28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

Tako kao što bi u dane Lotove: jeðahu, pijahu, kupovahu, prodavahu, saðahu, zidahu;

29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

A u dan kad iziðe Lot iz Sodoma, udari oganj i sumpor iz neba i pogubi sve.

30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

Tako æe biti i u onaj dan kad æe se javiti sin èovjeèij.

31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

U onaj dan koji se desi na krovu a pokuæstvo njegovo u kuæi, neka ne silazi da ga uzme; i koji se desi u polju, tako neka se ne vraæa natrag.

32 זכרו את אשת לוט׃

Opominjite se žene Lotove.

33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

Koji poðe da saèuva dušu svoju, izgubiæe je; a koji je izgubi, oživljeæe je.

34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

Kažem vam: u onu noæ biæe dva na jednome odru, jedan æe se uzeti a drugi æe se ostaviti;

35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

Dvije æe mljeti zajedno, jedna æe se uzeti a druga æe se ostaviti;

36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

Dva æe biti na njivi, jedan æe se uzeti a drugi æe se ostaviti.

37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃

I odgovarajuæi rekoše mu: gdje, Gospode? A on im reèe: gdje je strvina onamo æe se i orlovi skupiti.