< לוּקָס 15 >
ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃ | 1 |
取税人、罪人ども、みな御言を聽かんとて近寄りたれば、
וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃ | 2 |
パリサイ人・學者ら呟きて言ふ、『この人は罪人を迎へて食を共にす』
וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃ | 3 |
イエス之に譬を語りて言ひ給ふ、
מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃ | 4 |
『なんぢらの中たれか百匹の羊を有たんに、若その一匹を失はば、九 十 九 匹を野におき、往きて失せたる者を見 出すまでは尋ねざらんや。
והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃ | 5 |
遂に見出さば、喜びて之を己が肩にかけ、
ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃ | 6 |
家に歸りて其の友と隣 人とを呼び集めて言はん「我とともに喜べ、失せたる我が羊を見出せり」
אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃ | 7 |
われ汝らに告ぐ、かくのごとく悔改むる一人の罪人のためには、悔改の必要なき九 十 九 人の正しき者にも勝りて、天に歡喜あるべし。
או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃ | 8 |
又いづれの女か銀貨 十 枚を有たんに、若しその一 枚を失はば、燈火をともし、家を掃きて見 出すまでは懇ろに尋ねざらんや。
והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃ | 9 |
遂に見出さば、其の友と隣 人とを呼び集めて言はん、「我とともに喜べ、わが失ひたる銀貨を見出せり」
כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃ | 10 |
われ汝らに告ぐ、かくのごとく悔改むる一人の罪人のために、神の使たちの前に歡喜あるべし』
ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ | 11 |
また言ひたまふ『或 人に二人の息子あり、
ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ | 12 |
弟、父に言ふ「父よ、財産のうち我が受くべき分を我にあたへよ」父その身代を二人に分けあたふ。
ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ | 13 |
幾日も經ぬに、弟おのが物をことごとく集めて、遠國にゆき、其處にて放蕩にその財産を散せり。
ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃ | 14 |
ことごとく費したる後、その國に大なる饑饉おこり、自ら乏しくなり始めたれば、
וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ | 15 |
往きて其の地の或 人に依附りしに、其の人かれを畑に遣して豚を飼はしむ。
ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃ | 16 |
かれ豚の食ふ蝗 豆にて、己が腹を充さんと思ふ程なれど、何をも與ふる人なかりき。
וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃ | 17 |
此のとき我に反りて言ふ『わが父の許には食物あまれる雇人いくばくぞや、然るに我は飢ゑてこの處に死なんとす。
אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ | 18 |
起ちて我が父にゆき「父よ、われは天に對し、また汝の前に罪を犯したり。
ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ | 19 |
今より汝の子と稱へらるるに相應しからず、雇人の一人のごとく爲し給へ』と言はん」
ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ | 20 |
乃ち起ちて其の父のもとに往く。なほ遠く隔りたるに、父これを見て憫み、走りゆき、其の頸を抱きて接吻せり。
ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ | 21 |
子、父にいふ「父よ、我は天に對し又なんぢの前に罪を犯したり。今より汝の子と稱へらるるに相應しからず」
ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃ | 22 |
されど父、僕どもに言ふ「とくとく最上の衣を持ち來りて之に著せ、その手に指輪をはめ、其の足に鞋をはかせよ。
והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃ | 23 |
また肥えたる犢を牽ききたりて屠れ、我ら食して樂しまん。
כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ | 24 |
この我が子、死にて復 生き、失せて復 得られたり」かくて彼ら樂しみ始む。
ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ | 25 |
然るに其の兄、畑にありしが、歸りて家に近づきたるとき、音樂と舞踏との音を聞き、
ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ | 26 |
僕の一人を呼びてその何事なるかを問ふ。
ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ | 27 |
答へて言ふ「なんぢの兄弟 歸りたり、その恙なきを迎へたれば、汝の父 肥えたる犢を屠れるなり」
ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ | 28 |
兄 怒りて内に入ることを好まざりしかば、父いでて勸めしに、
ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ | 29 |
答へて父に言ふ「視よ、我は幾歳もなんぢに仕へて、未だ汝の命令に背きし事なきに、我には小 山羊 一匹だに與へて友と樂しましめし事なし。
ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ | 30 |
然るに遊女らと共に、汝の身代を食ひ盡したる此の汝の子 歸り來れば、之がために肥えたる犢を屠れり」
ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃ | 31 |
父いふ「子よ、なんぢは常に我とともに在り、わが物は皆なんぢの物なり。
אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃ | 32 |
されど此の汝の兄弟は死にて復 生き、失せて復 得られたれば、我らの樂しみ喜ぶは當然なり」』