לוּקָס 10
| ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃ | 1 |
Post hæc autem designavit Dominus et alios septuaginta duos. Et misit illos binos ante faciem suam in omnem civitatem, et locum, quo erat ipse venturus.
| ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃ | 2 |
Et dicebat illis: Messis quidem multa, operarii autem pauci. Rogate ergo Dominum messis ut mittat operarios in messem suam.
| לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ | 3 |
Ite: ecce ego mitto vos sicut agnos inter lupos.
| אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃ | 4 |
Nolite portare sacculum, neque peram, neque calceamenta, et neminem per viam salutaveritis.
| ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃ | 5 |
In quamcumque domum intraveritis, primum dicite: Pax huic domui:
| והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃ | 6 |
et si ibi fuerit filius pacis, requiescet super illum pax vestra: sin autem, ad vos revertetur.
| ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃ | 7 |
In eadem autem domo manete edentes, et bibentes quæ apud illos sunt: dignus est enim operarius mercede sua. Nolite transire de domo in domum.
| וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃ | 8 |
Et in quamcumque civitatem intraveritis, et susceperint vos, manducate quæ apponuntur vobis:
| ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | 9 |
et curate infirmos, qui in illa sunt, et dicite illis: Appropinquavit in vos regnum Dei.
| וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ | 10 |
In quamcumque autem civitatem intraveritis, et non susceperint vos, exeuntes in plateas eius, dicite:
| אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | 11 |
Etiam pulverem, qui adhæsit nobis de civitate vestra, extergimus in vos: tamen hoc scitote, quia appropinquavit regnum Dei.
| אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃ | 12 |
Dico vobis, quia Sodomis in die illa remissius erit, quam illi civitati.
| אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃ | 13 |
Væ tibi Corozain, væ tibi Bethsaida: quia si in Tyro, et Sidone factæ fuissent virtutes, quæ factæ sunt in vobis, olim in cilicio, et cinere sedentes pœniterent.
| אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ | 14 |
Verumtamen Tyro, et Sidoni remissius erit in iudicio, quam vobis.
| ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ (Hadēs g86) | 15 |
Et tu Capharnaum usque ad cælum exaltata, usque ad infernum demergeris. (Hadēs g86)
| השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃ | 16 |
Qui vos audit, me audit: et qui vos spernit, me spernit. Qui autem me spernit, spernit eum, qui misit me.
| וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃ | 17 |
Reversi sunt autem septuaginta duo cum gaudio, dicentes: Domine, etiam dæmonia subiiciuntur nobis in nomine tuo.
| ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃ | 18 |
Et ait illis: Videbam Satanam sicut fulgor de cælo cadentem.
| הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃ | 19 |
Ecce dedi vobis potestatem calcandi supra serpentes, et scorpiones, et super omnem virtutem inimici: et nihil vobis nocebit.
| אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃ | 20 |
Verumtamen in hoc nolite gaudere quia spiritus vobis subiiciuntur: gaudete autem, quod nomina vestra scripta sunt in cælis.
| בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃ | 21 |
In ipsa hora exultavit Spiritu Sancto, et dixit: Confiteor tibi Pater, Domine cæli et terræ, quod abscondisti hæc a sapientibus, et prudentibus, et revelasti ea parvulis. Etiam Pater: quoniam sic placuit ante te.
| הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ | 22 |
Omnia mihi tradita sunt a Patre meo. Et nemo scit quis sit Filius, nisi Pater: et quis sit Pater, nisi Filius, et cui voluerit Filius revelare.
| ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃ | 23 |
Et conversus ad discipulos suos, dixit: Beati oculi, qui vident quæ vos videtis.
| כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃ | 24 |
Dico enim vobis, quod multi prophetæ, et reges voluerunt videre quæ vos videtis, et non viderunt: et audire quæ auditis, et non audierunt.
| והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166) | 25 |
Et ecce quidam legis peritus surrexit tentans illum, et dicens: Magister, quid faciendo vitam æternam possidebo? (aiōnios g166)
| ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ | 26 |
At ille dixit ad eum: In lege quid scriptum est? Quomodo legis?
| ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ | 27 |
Ille respondens dixit: Diliges Dominum Deum tuum ex toto corde tuo, et ex tota anima tua, et ex omnibus virtutibus tuis, et ex omni mente tua: et proximum tuum sicut teipsum.
| ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃ | 28 |
Dixitque illi: Recte respondisti: hoc fac, et vives.
| והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ | 29 |
Ille autem volens iustificare seipsum, dixit ad Iesum: Et quis est meus proximus?
| ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ | 30 |
Suscipiens autem Iesus, dixit: Homo quidam descendebat ab Ierusalem in Iericho, et incidit in latrones, qui etiam despoliaverunt eum: et plagis impositis abierunt semivivo relicto.
| ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ | 31 |
Accidit autem ut sacerdos quidam descenderet eadem via: et viso illo præterivit.
| וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ | 32 |
Similiter et Levita, cum esset secus locum, et videret eum, pertransiit.
| ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ | 33 |
Samaritanus autem quidam iter faciens, venit secus eum: et videns eum, misericordia motus est.
| ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ | 34 |
Et appropians alligavit vulnera eius, infundens oleum, et vinum: et imponens illum in iumentum suum, duxit in stabulum, et curam eius egit.
| ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ | 35 |
Et altera die protulit duos denarios, et dedit stabulario, et ait: Curam illius habe: et quodcumque supererogaveris, ego cum rediero reddam tibi.
| ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ | 36 |
Quis horum trium videtur tibi proximus fuisse illi, qui incidit in latrones?
| ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃ | 37 |
At ille dixit: Qui fecit misericordiam in illum. Et ait illi Iesus: Vade, et tu fac similiter.
| ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ | 38 |
Factum est autem, dum irent, et ipse intravit in quoddam castellum: et mulier quædam Martha nomine, excepit illum in domum suam,
| ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ | 39 |
et huic erat soror nomine Maria, quæ etiam sedens secus pedes Domini, audiebat verbum illius.
| ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ | 40 |
Martha autem satagebat circa frequens ministerium: quæ stetit, et ait: Domine, non est tibi curæ quod soror mea reliquit me solam ministrare? dic ergo illi, ut me adiuvet.
| ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃ | 41 |
Et respondens dixit illis Dominus: Martha, Martha, sollicita es, et turbaris erga plurima.
| אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃ | 42 |
Porro unum est necessarium. Maria optimam partem elegit, quæ non auferetur ab ea.
