לוּקָס 10
| ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃ | 1 |
Li puoli po, ke O Diedo go lugdi o ŋɔdkaaba piilele, ki sɔni ba bilie lie ke ban liidi o u dogu po leni ya dongbana ke wani o bá bi ba gedi.
| ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃ | 2 |
Ki maadi ba, “u bontaadu yogu pundi. ku kpaangu yabi ama a tuonsɔnla ki yabi. Tin mia O Diedo yua n die u kuanu, wan sɔni a tuonsɔnla o kuanu nni.
| לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ | 3 |
Ya caa mani. N suani yi nani mu pabimu yeni i yangbanli siiga.
| אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃ | 4 |
yin da taa ligbɔgli, ki da kubi sancenbɔgli ki buali taacaadi, ki go da biandi yaama i fuondi po u sanu nni.
| ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃ | 5 |
Ke yin ba kua ya diegu nni kuli, yin cindi ki yedi, “Mi yanduanma ń ya ye ku diegu ne nni”.
| והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃ | 6 |
Mi yanduanma nilo ya ye li diegu nni, i yanduanma baa ye leni o, li ya ki tie yeni, mi ba guani i po.
| ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃ | 7 |
Yin ya ye lan ya diegu nni, ki di ki go ñu ban puni yaala, kelima o tuonsɔnlo dagdini o ŋmapani. Yin da ña diegu ki tuadi diegu.
| וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃ | 8 |
Yin kua ya dogu nni kuli, ke bi ga i cangu, yin di ban candi yi yaala,
| ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | 9 |
ki paagdi yaaba n tie bi yiama. Yin yedi ba, “U Tienu diema nagi i kani”.
| וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ | 10 |
Ama, yin ba kua ya dogu nni ke baa ga i cangu, yin ña ki cendi bi sanjala po, ki yedi,
| אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | 11 |
“Ti pidi i dogu ne ya taatama n tabi ti taana, ki guani ki yadi i po, ke lan tua tiadma i po! Ama yin ya bani yaali ne, “U Tienu diema nagini.
| אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃ | 12 |
N maadi yi ke ti buudi daali, Sodoma buudi baa pia sugli ki cie lan ya dogu.
| אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃ | 13 |
korasen, sola! Betsahida, sola! Ya yenmaaltuona n tieni i siiga ne ya bo tieni Tiiri leni Sidoni dogi nni, li dogi niba bo ba tuo ki lebdi bi pala hali ke li dá fagi, ki la ti yubɔntiadi, ki pugi bi bá mi fatanpienma.
| אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ | 14 |
Ama, ti buudi yogu, Tiiri leni Sidoni yaala baa pia sugli ki cie yinba.
| ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ (Hadēs g86) | 15 |
Ke fini, Kapenawuma, a maali ke a ba duoni a yuli ŋaljanli nni bii? N n bi ba jiini a hali ku tinkpibuogu nni. (Hadēs g86)
| השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃ | 16 |
Yua n cengi yi, o cengi mini i, yua n ki ga i maama ki ga mini ya maama i, yua n yie n maama yie yua n sɔni nni maama i.
| וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃ | 17 |
Li tondba piilele den guani leni li pamanli, ki maadi O Diedo, “Ti Diedo, ba ́ mu cicibidmu mɔno cɔlni ti maama a yeli po.”
| ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃ | 18 |
K Jesu maadi ba, “N den nua Setaani ke o ñani ŋaljanli nni ki baa.
| הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃ | 19 |
Cengi mani, N puni yi ti yikodi, ke yin ya ŋmaadi i wee leni i nami leni yibali paaciamu po kuli. lan ba baa maama kuli, liba kuli kan fidi ki tieni yi yaala n bia.
| אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃ | 20 |
Ama, yeni lankuli, yin da mangdi i pala ke mu cicibiadmu cɔlni i maama baba po ka, ama yi pala ń́ ŋanbi ki ya mani kelime i yela diani ŋaljanli nni”
| בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃ | 21 |
Lanyognu liga, ke o pali mangi boncianli U Tienu foŋanma po, ke o yedi, “N dondi a, Báa, Tanpoli yini ki tinga Diedo, kelima a dɔgni lanya bona bi yanfodanba leni bi nunfandanba po, ki nan dɔgdi a yaaba n ki pia yama nani mu biñidmu yeni po. Nn, Báa, kelima, li den ŋɔdi a yanjagŋanli bonŋanla.”
| הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ | 22 |
N Báa duu n po ki, kubni nni a bona kuli, ke obá kuli ki ban Bijua ń tie yua, lan ñani Báa baba, obá mo ki bani báa ń tie yua li nan ya ki tie Bijua yaa ka, yeni Bijua ń bua yua ki ba dɔgdi o po.
| ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃ | 23 |
Ki guani ki gbagi o ŋɔdkaaba po, ki maadi ba ŋasiili nni. “Mi yedŋanma yaaba n laadi yin laadi yaala.
| כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃ | 24 |
N maadi yi, sawalpuaba bonianla yeni bi badcianba den suni ke ban la yin laadi yaala, ki nan ki la ŋa, ke ban gbadi yin gbia yaala, ki nan ki gbadi ŋa.
| והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166) | 25 |
Diidi mani, jufinba yoko tundkaaba yendo ń fii, ki bua bigni Jesu, ki maadi, “Canbáa, N ba tieni ledi i, ki baa ya miali n ki pia gbenma? (aiōnios g166)
| ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ | 26 |
Jesu ń buali o, “Be diani yiko tili nni? A cogi be li tili nni?”
| ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ | 27 |
Wan jiini ki maadi, “A baa bua O Diedo, a Tienu leni a pali kuli, leni a naano kuli, leni a paalu kuli, leni a yantiali kuli, ki go ya bua a nisaalilielo nani abá yeni.”
| ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃ | 28 |
Jesu ń maadi o, “A jiini bonŋanla. Ya tie yeni, a baa ye ki fo.
| והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ | 29 |
Ama o tundka yeni den bua wan kuni obá i mɔni, ki buali Jesu, “ŋma n tie lielo?”
| ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ | 30 |
Ke Jesu jiini, “Nilo den ñani Jerusalema ki caa Jeriko, ki cendi bi sanjiaba, ke bi fie o tiadi kuli, ki pua ki janbi o, ke o nagni mi kuuma
| ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ | 31 |
Li sua ke salga yidka kubi li sanu, ki ji, wan la o ja yeni, ke o jadi ki lɔgdi o, ki ban caa.
| וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ | 32 |
Lan go tieni yeni, Levi yua mo ń ya pendi, o mo ń la o, wan jadi, ki balni, ki pendi.
| ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ | 33 |
Ama, Samari yua n den caa u sanu, ki pudi o kani, Wan la o, o pali ń sia yeni ti niñinpadi.
| ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ | 34 |
Wan nagni, ki fiadi fiadi o nala, ki tieni mi kpama leni ku daamɔngu. Ki jagni o o ya ŋunbo po, ki ciani o ban gaani bi canba naani, ke bi kubi o lan buali maama.
| ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ | 35 |
Lan fandi, ke o ñani ligi lie ki teni o canguulo, ki maadi, “ŋan ŋanbi ki kubi lan buali maama. ligi ya pɔdi, ke a pugni yii kuli, N ya guani, N ba pa ŋa.
| ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ | 36 |
Bani bonbtaa siiga yeni, a maali ke ole n tie o ja yua baa bi sanjiaba sanu nni yeni nisaalilielo?
| ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃ | 37 |
O tundka ń maadi, “Yua n gbadi o niñima yeni n tie o nisaalilielo.” Jesu ń maadi o, “Ya caa ki mo n ya tiendi yeni”
| ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ | 38 |
Ban paani u sanu ki caa, ke bi kua dogbiga bá ke li kani pua, ke bi yi o Marita biali o, ki mia ke wan tuo ki cani o deni.
| ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ | 39 |
O den pia o ninsalo ke o yi Maari. Ke o kali Jesu taana kani, ki cengi o maama.
| ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ | 40 |
Ama ke Marita gbaa leni a tuona, ki bua tieni mi bonjiema, wan nagni ki maadi Jesu, “O Diedo, ŋaa la ke n waalo ñɔli mini baba yeni a tuona aa? Lanwani, maadi o wan todi nni.”
| ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃ | 41 |
Ama ke O Diedo jiini, ki maadi o “Marita, Marita a yagni a yama bona boncianli po,
| אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃ | 42 |
Ama bonyenli baba n tie bonmɔnli, Mari lugdi yaali n ŋani ki cie, bi kan fidi ki fie la.”
