לוּקָס 10

1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

After these things the Lord appointed also seventy others, and sent them two and two before Him, into every city and place, whither He himself was about to come.

2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃

And He said unto them, The harvest indeed is great, but the laborers are few: pray therefore to the Lord of the harvest, that He would send out workmen to his harvest.

3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃

Go your ways: behold I send you forth as lambs in the midst of wolves.

4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

Carry neither purse, nor bag, nor shoes; and salute no one by the way.

5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃

But whatever house ye come into, first say, Peace be to this house:

6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃

and if there be a child of peace there, your peace shall rest upon it: if not, it shall return upon yourselves.

7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃

But remain in the same house, eating and drinking such as they have; for the laborer is worthy of his hire.

8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃

Go not from house to house. And into whatsoever city ye enter, and they receive you, eat such things as are set before you;

9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

and heal those in it that are sick, and say unto them, The kingdom of God is come unto you.

10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

But into whatever city ye come, and they receive you not, go out into the streets of it and say,

11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

even the dust that cleaveth to us out of your city we wipe off against you: but know this, that the kingdom of God is come nigh unto you.

12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

And I tell you, it shall be more tolerable in that day even for Sodom than for that city.

13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

Wo unto thee, Chorazin, wo unto thee, Bethsaida, for if the miracles wrought among you had been done in Tyre and Sidon, they would long ago have repented, sitting in sackcloth and ashes.

14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

But it shall be more tolerable for Tyre and Sidon in the judgement than for you.

15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ (Hadēs g86)

And thou Capernaum, which art exalted even to heaven, shalt be cast down to hell. (Hadēs g86)

16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

---He, that heareth you, heareth me; and he, that rejecteth you, rejecteth me; and he, that rejecteth me, rejecteth Him that sent me.

17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃

And the seventy returned with joy saying, Lord, even the devils are subject to us through thy name.

18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃

And He said unto them, I beheld Satan, as lightning, falling from heaven.

19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

Behold I give you power to trample upon serpents and scorpions, and over all the might of the enemy; and nothing shall at all hurt you.

20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

However rejoice not in this, that the spirits are subject to you; but rather rejoice that your names are written in heaven.

21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃

At this time Jesus was transported with joy in his spirit and said, I thank thee, O Father, Lord of heaven and earth, that thou hast hid these things from the wise and knowing, and hast revealed them to babes: even so, Father, for such was thy good pleasure.

22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

All things are delivered to me by my Father: and none knoweth who the Son is, but the Father: and who the Father is, but the Son; and he to whom the Son pleaseth to reveal Him.

23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃

And turning to the disciples, He said to them in particular, Blessed are the eyes that see what ye see:

24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

for many prophets and kings desired to see the things which ye see, and did not see them; and to hear what ye hear, but did not hear them.

25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166)

And behold, a lawyer stood up to try Him, and said, Master, what must I do to inherit eternal life? (aiōnios g166)

26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃

He said to him, What is written in the law? How readest thou there?

27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃

And he answered, Thou shalt love the Lord thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy strength, and with all thy mind: and thy neighbor as thyself.

28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃

And He said unto him, Thou hast answered right; do this and thou shalt live.

29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃

But he willing to justify himself said unto Jesus, And who is my neighbor?

30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃

And Jesus replying said, There was a certain man going down from Jerusalem to Jericho, and he fell among thieves, who after they had stripped and beaten him, went away, leaving him half dead.

31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃

And by chance a certain priest came down that way, and when he saw him, he passed by on the other side.

32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃

Likewise a Levite also, when he came to the place, went and looked at him, and then crossed the way and passed by.

33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃

But a certain Samaritan, as he was travelling, came up to him, and when He saw him,

34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

he was moved with compassion, and went to him and bound up his wounds, pouring in oil and wine; and setting him upon his own beast, brought him to an inn and took care of him.

35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃

And on the morrow, when he went away he took out two denaries, and gave them to the inn-keeper, and said to him, Take care of him, and whatsoever thou spendest more, when I come again I will repay thee.

36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃

Which now of these three dost thou think was neighbor to him that fell among the thieves?

37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

And he said, He that took pity on him. Therefore said Jesus unto him, Go, and do thou in like manner.

38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃

And as they were journeying, He entered into a certain village; and a woman named Martha received Him into her house.

39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃

And she had a sister called Mary, who sat at the feet of Jesus, attending to his discourse.

40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃

But Martha, being perplexed about much serving, came to Him and said, Lord, dost thou not regard it, that my sister has left me to serve alone? speak to her therefore that she may help me.

41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃

And Jesus said unto her, Martha, Martha, thou art anxious and in a hurry about many things: but one thing is necessary.

42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃

And Mary hath chosen that good part, which shall not be taken away from her.

The Good Samaritan Arrives at the Inn