לוּקָס 10
| ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃ | 1 |
Now after these things, the Lord appointed seventy others, and sent them out two by two ahead of him to every town and place where he himself was about to go.
| ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃ | 2 |
He said to them, “The harvest is plentiful, but the laborers are few. Therefore ask the Lord of the harvest to send out laborers into his harvest.
| לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ | 3 |
Go on your way. See, I send you out as lambs in the midst of wolves.
| אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃ | 4 |
Do not carry a money bag, or a traveler's bag, or sandals, and greet no one on the road.
| ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃ | 5 |
Whatever house you enter, first say, 'May peace be on this house!'
| והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃ | 6 |
If a person of peace is there, your peace will rest upon him, but if not, it will return to you.
| ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃ | 7 |
Remain in that same house, eating and drinking what they provide, for the laborer is worthy of his wages. Do not move around from house to house.
| וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃ | 8 |
Whatever town you enter, and they receive you, eat what is set before you,
| ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | 9 |
and heal the sick that are there. Say to them, 'The kingdom of God has come close to you.'
| וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ | 10 |
Whenever you enter a town and they do not receive you, go out into its streets and say,
| אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | 11 |
'Even the dust from your town that clings to our feet we wipe off against you! But know this: The kingdom of God has come near.'
| אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃ | 12 |
I say to you that on the judgment day it will be more tolerable for Sodom than for that town.
| אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃ | 13 |
Woe to you, Chorazin! Woe to you, Bethsaida! If the mighty works which were done in you had been done in Tyre and Sidon, they would have repented long ago, sitting in sackcloth and ashes.
| אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ | 14 |
But it will be more tolerable for Tyre and Sidon at the judgment than for you.
| ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ (Hadēs g86) | 15 |
You, Capernaum, do you think you will be exalted to heaven? No, you will be brought down to Hades. (Hadēs g86)
| השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃ | 16 |
The one who listens to you listens to me, and the one who rejects you rejects me, and the one who rejects me rejects the one who sent me.”
| וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃ | 17 |
The seventy returned with joy, saying, “Lord, even the demons submitted to us in your name.”
| ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃ | 18 |
Jesus said to them, “I was watching Satan fall from heaven as lightning.
| הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃ | 19 |
See, I have given you authority to tread on serpents and scorpions, and over all the power of the enemy, and nothing will in any way hurt you.
| אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃ | 20 |
Nevertheless do not rejoice only in this, that the spirits submit to you, but rejoice even more that your names are engraved in heaven.”
| בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃ | 21 |
At that same time he rejoiced greatly in the Holy Spirit, and said, “I praise you, Father, Lord of heaven and earth, because you concealed these things from the wise and understanding, and revealed them to those who are untaught, like little children. Yes, Father, for so it was well pleasing in your sight.”
| הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ | 22 |
“All things have been entrusted to me from my Father, and no one knows who the Son is except the Father, and no one knows who the Father is except the Son and those to whom the Son chooses to reveal him.”
| ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃ | 23 |
Then he turned around to the disciples and said privately, “Blessed are those who see the things that you see.
| כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃ | 24 |
I say to you, many prophets and kings desired to see the things you see, and they did not see them, and to hear the things that you hear, and they did not hear them.”
| והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166) | 25 |
Behold, a certain teacher of the Jewish laws stood up so that he might test him, saying, “Teacher, what must I do to inherit eternal life?” (aiōnios g166)
| ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ | 26 |
Jesus said to him, “What is written in the law? How do you read it?”
| ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ | 27 |
He gave an answer and he said, “You will love the Lord your God with all your heart, with all your soul, with all your strength, and with all your mind, and your neighbor as yourself.”
| ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃ | 28 |
Jesus said to him, “You have answered correctly. Do this, and you will live.”
| והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ | 29 |
But the teacher, desiring to justify himself, said to Jesus, “Who is my neighbor?”
| ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ | 30 |
Jesus answered him and said, “A certain man was going down from Jerusalem to Jericho. He fell among robbers, who stripped him of his belongings, and beat him, and left him half dead.
| ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ | 31 |
By chance a certain priest was going down that way, and when he saw him, he passed by on the other side.
| וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ | 32 |
Similarly a Levite also, when he came to the place and saw him, passed by on the other side.
| ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ | 33 |
But a certain Samaritan, as he journeyed, came to where he was. When he saw him, he was moved with compassion.
| ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ | 34 |
He approached him and bound up his wounds, pouring oil and wine on them. He set him on his own animal, and brought him to an inn, and took care of him.
| ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ | 35 |
The next day he took out two denarii, and gave them to the host, and said, 'Take care of him and whatever extra you spend, when I return, I will repay you.'
| ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ | 36 |
Which of these three do you think was a neighbor to him who fell among the robbers?”
| ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃ | 37 |
The teacher said, “The one who showed mercy to him.” Jesus said to him, “Go and do the same.”
| ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ | 38 |
Now as they were traveling along, he entered into a certain village, and a certain woman named Martha welcomed him into her house.
| ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ | 39 |
She had a sister named Mary, who sat at the Lord's feet and heard his word.
| ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ | 40 |
But Martha was overly busy with preparing to serve a meal. She came up to Jesus, and said, “Lord, do you not care that my sister left me to serve alone? Therefore tell her to help me.”
| ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃ | 41 |
But the Lord answered and said to her, “Martha, Martha, you are anxious about many things,
| אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃ | 42 |
but only one thing is necessary. Mary has chosen what is best, which will not be taken away from her.”
